פריקה-לא חייב להגיב..

מכירים את התקופה הזאת שפשוט אין לכם כוח לכלום???
אפילו לנוח אין לכם כוח.שאתם לא יודעים מה אתם רוצים.
התקופה המתישה הזאת שנראה לכם שכלום לא מצליח?שאתם כישלון?שאתם לעולם לא תצליחו?שאתם רוצים לוותר?
זה קשה כל כך.החיים כל כך קשים וכואבים.
נמאס לי מהמסיכה של הקשה להשגה,המתנשאת,החייכנית התמידית.
שכולם יראו מתחת למעטפת עד כמה שאני עצובה ומדוכאת.
אולי אתם תחשבו שזה לא דיכאון.אני חושבת שכן.
אני אוכלת פחות בזמן האחרון,שירים עצובים מתנגנים אצלי תמיד,אני מהרהרת תמיד ומרגישה עצב עמוק חודר לתוכי.
פעם הכל היה כל כך יפה ופשוט.
מה קרה פתאום…?