פריקה? בבקשה תגיבו!!

במיטה לבדה בוכה.
היא נזכרת במה שקרה.
היא הייתה, אבל הלכה.
הוא היה ונעלם.
הם לא יחזרו לעולם.
היא נשברת,
עם כל דמעה שיורדת.
כל דמעה שעל לחייה זולגת.
היא שבורה בתוך עצמה.
מבחוץ, היא רגילה.
לא מראה מה שהיא חושבת.
מה שאת עצמה כל יום היא שואלת.
לבכות או לחייך?
ללכת, או להישאר?
לצאת, או לא?
היא מחליטה כך,
במיטה- לבכות.
בחוץ היא מחייכת.
היא לא חותכת.
היא יוצאת לכולם,
כדי להראות לעולם,
שהיא נשארת.