פרה – פרולוג…
ספטמבר 2014. טוש, הודו.
מחליטים לעשות יום כיף. שני הבנים, תות ואני. עולים לגג ושמים מוזיקה. מתחילים לרקוד בטירוף, איזה כיף לנו, איזה יום מאושר.
רוקדים ביחד,מתחבקים צוחקים ובעיקר נהנים להיות נוכחים כולכך ברגע הזה. הנוף מהגג מטורף, הרים על גבי הרים, עננים שנוגעים כמעט בפסגת ההר ומעין מציירים נוף כאילו מהאגדות.
בפסגות הרחוקות יש אפילו מעט שלג. אולי הנוף הכי יפה שראיתי מימי חיי,ועוד ביום שכזה.
הירוק משרטט את המסלולים בין ההרים, הגבעות והעמקים שמשתלבים כולכך יפה אחד בשני כאילו מישהו צייר אותם עם מכחול.
מתחיל לרדת עלינו גשם, והטפטופים היפים האלה מלווים אותנו בריקודים, כאילו מוכיחים לנו בכל טיפה איזה מתנות הולכות לרדת עלינו מהיום הזה והלאה.
אחרי כמה שעות טובות,עייפים ומרוצים והאמת כבר מצפים לשבת ולדבר על הכל, יורדים לחדר הגדול שלנוומתיישבים על הכיסאות האלה מעץ שכולכך אופייניים לחדרים האלה בגסטהאוסים בהודו ומתחילים לקשקש.
פתאום יש לי פיפי.
אני קמה מהכסא ומתקדמת לעברהשירותים הקטנים שבחדר. הקירות צבועים כחול בהיר כזה והכל מרגיש כאילו אנחנו בכלל מרחפים במרחב אחר.
אני נכנסת לשירותים ועושה את מה שבאתי לעשות. אחרי שסיימתי אני ניגשת לשטוף ידיים, ובנונשלנטיות רגילה מרימה את הראש למראה להסתכל.
אלוהים.
מי זאת?
פתאום לרגע אני מבחינה בהשתקפות שהיא לא אני. אני מנסה לנגב את העיניים ולהסתכל לעצמי באותם העיניים במראה, אבל זאת לא אני. מישהי מסתכלת עלי בחזרה.
אני מוציאה מהר את הראש מהדלת וצועקת אליהם :"אתם לא מבינים! יש מישהי במראה וזאת לא אני!"
מחזירה מהר את הראש למראה. שוב. זאת לא אני. מישהי בלונדינית שדומה לי מסתכלת עלי וכאילו עושה לי מעין פרצוף של "מה את רוצה.. את לא מבינה מי אני?"
שוב מוציאה את הראש מהדלת ושוב חוזרת. הכל מרגיש כמו סרט.
לרגע אני מישירה מבט, וקולטת שמי שעומדת מולי במראה היא באמת לא אני. היא נראת כמוני, מרגישה כמוני, מדברת כמוני, אבל זאת לא אני. לא אני באמת.
באותו היום עוד לא הבנתי. חזרתי לחדר במעין הרגשה מוזרה, כאילו משהו משתלט עלי אבל עוד לא לגמרי. חזרתי לחברים והכל היה רגיל. אבל לא באמת.
לקח עוד קצת זמן לדברים להתבשל.. אבל באותו היום זה קרה. באותו היום הדמות שהייתה אני החליטה שהיא אומרת לי משהו.
היא אומרת לי שאני צריכה לצאת למסע לחפש מי אני באמת. לגלות בעצם מי זאת הדמות הזאת שמסתכלת עלי במראה.
וככה הכל התחיל.
תגובות (1)
ממש מחכה להמשך