פעם הייתי.. (מוקדש לשרית ב ♥)

פעם הייתי..
רגישה ופגיעה, חשבתי שדמעה תציל אותי מהסיטואציה המחרידה שבה אני נמצאת.
פעם הייתי..
לוקחת ללב, מתייחסת לכל מילה של כל עובר ושב שחושב את עצמו לנשיא ארה"ב (לא שהוא אופציה).
פעם הייתי..
יושבת בחדר, נועלת את הדלת ובוכה על חוסר ההבנה שנוזל מהאנשים שמסביבי.
פעם הייתי..
מנסה לבדוק למה העולם הוא לא צודק רק כלפי, ואני היחידה שמתלוננת.

היום..
אני לא מתרגשת ולא בוכה בקלות, גם כשהסיטואציות הם יותר מקשות.
היום..
הלב שלי עמוס מדי בשביל להוסיף, אז מילים פוגעות עוברות לידי כמו רוח.
היום..
החדר שלי פתוח לקבל את פני כולם בחיוך, גם אם כרגע המצב הוא לא מזהיר כמו השמש.
היום..
הבנתי שהעולם אולי לא צודק (כלפי כולם), אבל בשביל לחיות באושר אני צריכה ללמוד למצוא אותו בכוחות עצמי.

פעם הייתי..
ילדה!
היום..
גדלתי.

פעם לא הבנתי שאני חשובה..
היום אני מבינה ומיישמת.