פזל אשליותי
רעש מחריש אוזניים נשמע כשהאשליה שלי התנפצה לנגד עיני, מסביבי נחו בחן מזוויע זכרונות מתוקים, ונדרים מופרים. שמלתי הייתה ללא דופי. אך לא כך ידי, הן היו זרועות בהרס וצלקות מדממות. הדמעות המלוחות שהרטיבו את פני היו הדבר האחרון שנצרך כדי להשלים את היצירה היפיפה והכעורה שנחה לרגלי.
כרעתי על ברכי שורטת את רגלי וקורעת את שמלתי.
בידי החבולות אספתי שברים, מחברת שבר לשבר ומאחדת בין כולם.
לפתע צל היה מעלי, לא אחד, ולא שניים עשרות אנשים קרעו לידי אוספים את שברי אשלייתי. דחפתי את הנער הקרוב ביותר, גורמת לו למעוד ולהתרסק צעדים מעטים לפני.
"תפסיקו" צרחתי בגרון ניחר,
"אלה השברים שלי! אלה החיים שלי!
אני מכירה אותכן.
כולכם אשליותיי, כולכם תעזבו אותי,
כמו אופק, כמו ליאור, כמו שיר…
זאת לא הפעם הראשונה שאני אוספת שברי זיכרונות.
זאת לא תהיה הפעם האחרונה,"
אך הנער רק התרומם בחן על רגליו. ונגש אלי, הוא נעמד קרוב קרוב אלי ואמר
"אני לעולם לא אעזוב אותך,נעם, טהר, שי ומיכל לעולם לא יעזבו אותך".
ולרגע האמנתי לו, היה לו את אותו המבט שהיה לאופק כשהיא הבטיחה שהיא לא תותיר אותי מאחור לעולם.
אז בחרתי להאמין לו. הרי חיי הם אשליה, הנחתי לו לעזור לי לאגד את שברי אהבתי,
אני יודעת
כי ביום אחר התמונה תחזור על עצמה, אך נער נוסף יהיה חסר.
ופזל אשלייתי המנותץ יהיה שוב פזור למרגלות רגלי…
רעש מחריש אוזניים נשמע כשהאשליה שלי התנפצה לנגד עיני, מסביבי נחו בחן מזוויע זיכרונות מתוקים, ונדרים מופרים…
תגובות (27)
מצמרר וסוחף, בע"ה תמצאי את האנשים שאת יכולה לסמוך עליהם…
אבל קודם כל חשוב שתסמכי על עצמך…
כן, את צודקת. תודה על התגובה.
זה השמות של האנשים מהאתר, נכון? הם מוכרים לי.
אני מצטערת שזה מה שקרה לך, ושאנשים ככה פגעו באמון שלך.. זה ממש כואב, אני יודעת את זה…
אני מקווה שתמצאי את האנשים שתוכלי לשמוח עליהם, אבל תישארי חכמה ואל תתעוורי לכל אדם ששולח מילים ככה. את חזקה, אני בטוחה בזה.
אגב, תודה על המייל ששלחת וסליחה שלא חזרתי אלייך… אני באמת בסדר, לכולם יש את הפריקות מידי פעם, ורציתי לדעת שקראתי אותו ושאני מעריכה אותך מאוד♥☻
אוי, חשבתי שלא יזהו את האנשים כי זה לא השמות המקוריים שלהם. מיד שיניתי!
את צודקת אבל הייתי כל חך חדשה באתר ובכל שפשוט לא הבנתי אפילו למה אני נכנסת
שמחה שקראת,סתם חשבתי שאולי נזקקת לשיחה או משהו…
אוף, כמה שזה אמיתי. אשליות שמתנפצות, זה קורה תמיד. אני מזדהה עם מה שכתבת…… ובנוגע לכתיבה – באמת שאין לי הערות. את כותבת נפלא!
חחחח תודה סול. באמת נחמד שזה מה שאת חושבת על הכתיבה שלי. אני יודעת שזה נושא חרוש. אבל כנראה שזה בגלל שהוא כל כך אמיתי ונוגע בכל אחד מאיתנו במקום רגיש בלב.
אוהבת אותך…
אני מבינה את התחושה הזאת, שכל פעם אנשים אומרים שהם יישארו חברים שלך אבל בסוף הם נעלמים.. זה פוגע הרבה יותר ממה שהם חושבים כי כשהם עוזבים, הם בעצם לא מחשיבים את הרגשות של הצד השני, רק הולכים לחפש חברים חדשים במקום אחר (ואני הייתי כזה, מה, אני לא מספיקה? אני לא טובה מפסיק בשביל שתישארי?)
כתיבה יפה ומלאת רגש. מקווה שזה לא יקרה לך שוב או משהו כזה..
אני תמיד פה אם את רוצה לדבר♥
תודה סאפ!
אם אהיה כנה לחלוטין הודה שלבסוף נטשתי אני אותם! אולי בגללי התפוררו הם בהעדרי ולא נותר דבר.
לאחר שהלכתי בעצמי הבנתי מדוע הם הרגישו צורך ללכת!
אנחנו כל הזמן כותבות אנחנו פה ואנחנו פה, אבל אף אחת משנינו לא מעיזה לעשות את הצעד הראשון, למה?
אולי זה קשה יותר ממה שאנחנו חושבות.. *שאלה טובה*
אבל אני באמת כאן אם את רוצה לדבר XP
היי יוקי, אני כועסת.
דבר ראשון את נעלמת מהאתר לכמה ימים, ועד שאת כבר חוזרת את כותבת לנו קטע כאוב שכזה?! אני לא אשתוק לזה!
סתם, כמובן שזה היה בצחוק…
ועכשיו לשאר-
זה היה קטע קצר אבל ממש סוחף, ככה שגם אם הסיטואציה לא קרתה לי הרבה יכולתי להתחבר לזה מהמקום שלך, שזה מקסים ומראה על יכולות נהדרות…
אגב, ציינתי כבר שיש לך קריאה סוחפת שמכניסה לתוך האווירה? את אחת מהכותבים פה באתר שאני ממש שמחה כל פעם כשהם מעלים קטע, כי זה פשוט כל כך כיף לקרוא!!! חוץ מזה, בכלל יש משהו עדין ונעים לעין בכתיבה שלך, לא ממש יודעת להסביר…
התיאורים היו כמו תמיד- מדהימים.
נ.ב- היו מקומות ששכחת לעשות פיסוק אחרי סוף ציטוט… אבל זה ממש לא נורא!אני בטוחה שזה היה בטעות.
ובקשר למה שקרה… כתבת שזה קרה ממזמן אז אני מניחה שזה כבר תקופה שעברה. קודם כל- שמחה בשבילך שהזמנים הקשים שעברו!
אני בטוחה שזה לא יקרה שוב- אחרי הכול את בן אדם מקסים, מי ירצה לעזוב אותך?! אבל לפעמים יש אנשים כאלה בעולם, שעוזבים מכל מיני סיבות(מוצדקות או לא), ומה שיש לי להגיד לך-
שעד כמה שזה נשמע מוזר, זה טוב שזה קרה לך באיזשהו מקום. כי פעם הבאה שזה יתחיל לקרות את כבר תדעי לזהות את זה ולהתרחק מאותו בן אדם… וגם להתחזק יותר פעם הבאה שזה יקרה(ואני ממש מקווה שזה לא יקרה יותר!!)
אז זהו, סיימתי את התגובה.
ורק כדי להבהיר- כל התגובה הזאת באמת הייתה מכוונה טובה, מקווה שלא פגעתי או משהו(לב!)
חחחחח אור יפיפיה שלי!(אני לא מנסה להתחיל איתך, אני פשוט נדבקתי לכינוי הזה, וכל עוד זה לא חיימשלי(שאני ממש שונאת אותו) אז אני מוכנה אפילו להביך את עצמי ביפיפה בלי כשר לאיך את נראת אלא רק מרץ גדול של שמחה וחיוך.
דבר ראשון אני לא נעלמת אני פשוט מתנדפת. זה שונה!
וזה בגלל שאתם מפרסמים כל כך הרבה ביום שאני לא מספיקה לעקוב. כלומר תחשבי שאני חברה של לפחות עשר כותבים ואני רוצה להגיב לכולם. בלי כולל מבחנים, חברות, תחבבים חיים אוכל וכו' אז את מבינה שאני לא יכולה להקדיש לאתר יותר משעה ביום ובפאלפון שלי שהמקלדת בורחת לי כל רגע ונזקרת לחזור לאחר דקה שלמה! אני לא מספיקה לא לקרוא ולא להגיב. במקסימום לראות מי כתב וכמה כתב ואם זה לא הרבה מידי אני גם מגיבה אבל לפעמים אין לי זמן וסבלונות אז כשיש לי מחשב וזה לעיתים רחוקות כי אין לנו אנטרנט בבית בכלל אז אני תורחת להגיב. הבנת?
אז בלי כעס! רק אהבה מתקבלת פה
בקשר למילותייך החמות, מחמיאות, מפרגנות אני התרגלתי אליהן יותר מידי אז כל כך חסר לך אם תפסיקי אותם אי פעם!
מממ אם את מעוניינת בסיפורים ארוכים שלי את מוזמנת לחפש אותי ב WATPPED בשם VANTILADORA
כמובן שאם תקראי שם תצתרכי להיות גם סלחנית לכתיבה וגם מפרגנת כי סיפור ארוך זה הרבה יותר קשה מסיפור קצר!
וזהו מציתי את כל החפירות שחפרתי לך להערב
ממש תודה על התגובה היא עשתה לי הרבה שמחה בלב
יוקי
היי יוקי,
אני מבינה שאת לא יכולה להקדיש את כל זמנך לאתר במיוחד בתקופה הזו של החזרה לשגרה והכול… אבל תסכימי איתי שזה עצוב שאת פחות פעילה פה );
ובקשר לווטפאד, הייתי מציצה מבט בסיפורייך, אבל אין לי משתמש וכשאני רוצה לקרוא שם משהו זה כותב לי שאני צריכה להירשם… \:
אופס, אור התגובה שלך יותר למטה. היא ברחה לי…
היי יוקי, מקווה שתמצאי את התגובה שלי פה… כי היא קצת מתחבאת בין התגובות פה באופן מעצבן \:
אז דבר ראשון בקשר לווטפאד זה לא עצלות חחח. אני פשוט לא רוצה להירשם אם אין לי בשביל מה(יש לי אותך גם פה. אני לא צריכה להירשם לווטפאד בשביל לקרוא קטעים שלך (; )
ובנוגע למייל זה באמת יהיה פחות נוח לי אז אני מעדיפה שלא, מצטערת ): מקווה שאת מקבלת את זה בהבנה!
אבל אל תדאגי, אני עדיין יכולה לקרוא את הסיפורים שלך ולהגיב להם פה באתר, וזה מה שחשוב(:
נ.ב- אני חושבת שאני מדברת בשם כל חברייך באתר פה כשאומר תודה על זה שאת משתדלת לפנות לאתר יותר זמן♥ אני מעריכה את זה♥
אז לילה טוב♥ ומצפה לשמוע ממך… תפרסמי עוד סיפורים!
חח אמממ זה היה כתוב מצד אחד בצורה סוחפת מצד שני מאוד לא 'חדה'. ו'חדה' לא ההפך ממעומעם. אלא… כאילו זה מטושטש. לא התאורה. לא משהו מיסטי. אלה פשוט האותיות כאילו נמרחות וקשה לקרוא אותן. כי יש פה חזרות וקפיצות. יכל להיות הרבה יותר חלק. אבל כעיקרון היה פה משהו רגשי חזק ונהניתי
אולי! אולי הייתי יכולה להסכים איתך אם הקטע הז לא נכתב מתוך מכאוב אלא מישוב הדעת אז הייתי מלקה את עצמי על חוסר החלקות והזרימה אבל כשהלב כל כךתכואב ומחוספס בעיני גם היצירה הכעורה הזאת היא יפיפיה
לדעתי לפחות זה אחד הקטעים הכי טובים שלי. הייתה פה את האמת שלי.
יוקי
אור מזה העצלות הזאת? תרשמי! גם לאתר נאלצת להרשם.
אבל אם ממש בא לך אז אני יכולה לשלוח לך למייל את הסיפורים, זה יהיה פחות נוח לקריאה ויהיה לך יותר מגע אישי איתי אבל אם תרצי אני יותר מאשמח לעשות את זה
יוקי.
ותעדי לך שפיניתי ערב שלם עכשיו להיות פה אז….
(לב ועוד לב מממ ועוד אחד )
היי יוקי,
גם אני כמו כל השאר, מזדהה מאוד עם הקטע הזה..
עצוב שאשליות מתנפצות ככה אך אין מה לעשות..
אני רוצה לברך אותך שיש לך שימוש מאוד נרחב ויוצא דופן במרבד לשוני גבוה!
אני נהנה מהקטעים שלך מאוד! אין לי הערות שליליות.. הכל קלאסה.. (חח חשבתי על מילה, מצאתי את זאת? אממ טוב..)
המשך לילה / ערב טוב.. (איך שלא תקראי לזה עכשיו..)
וכמובן שאני מדרג 5+ ♥♥♥
סצ נסיתי לחפש את המילים בעלות הרובד הלשוני הגבוהה ונחלתי אכזבה!
תודה רבה על המילים החמות ועשיית הדבר הנכון! קלאסה? חחחח מה מיוחד במילה הזאת?
ועכשיו בהחלט לילה והייתי צריכה לישון אבל אני באמצע חדר דיי ערני פה…
יוקי
עוד קטע נהדר.
2 דברים קטנים : 1. אני מקווה שמצאת את האנשים שהם החברים האמתיים שלך, ושאיתם לא תצטרכי אשליות, כי הכול היה מושלם.
2. למרות שאת לא מעלה כל יום, לפחות כשאת את מעלה, זה שווה מאה צפיות, תשמחי על זה :)
חחחחחח תודה, באמת משמח לקרוא את זה. מקווה שהולך לך בכתיבה והכל. כי לי נותר רק לעודד….
משהו קטן שחשוב לי להגיד, זה, על תתאמצי לעקוב אחרי סיפורים ותגובות של אנשים, קחי את הזמן הפנוי שלך, לאט אחד אחרי אחד, בלי לחץ. הסיפורים לא בורחים לשום מקום, ואל תקנאי במי שפרסם בכל יום. לך יש קטעים ששווה לקרוא 20 פעם. ^זה בעקבות תגובתך בשיר שלי, רציתי לוודא שתקראי את זה^
וואו. כן, אני מבין למה זה (חח ועכשיו אני מלא חרטה על מה שנתתי לך…. אבל אני תמיד מתחרט על דברים….שיהיה)
זה לכאורה מעורפל, כמו חלום, אבל מפורט ומתואר וחי. ועצוב. (לפחות זה עצב עתיק של 2015… כשהיינו ילדים, בערך… )
היו ימים אני אותם זוכרת…
נ.ב
מה מניין שנות חייך?
חח, עדיין לא צבא. למרות שניראה לי שאני זקן ברמות (הם לא יודעים פשוט).
ואנוכך? (אם זה בסדר לשאול)
מידע מעורפל לא נחשב מידע כלל!
19
טוב. גם 19 (מה אני אעשה, אני רגיש לגיל)