ערב יום השואה
אז הנה שוב מציינים את ערב יום השואה……
ושוב אני יושבת לבד וחושבת על המסע שהייתי על זה שיש לי משפחה שנצלה משפחה ומשפחה שלא ידעתי על קיומה בכלל עד כיתה ז' ושהיא נספתה שמה.
והנה אני שוב עולות בי המחשבות של למה צד אחד מספר לי את הסיפור שלו.
והשני שכבר לא קיים אני לא אוכל לדעת את הסיפור ולהמשיך לספרו.
והדמעות עולות והזיכרונות מהמסע עולים וצפים.
מה שקראתם בספרים מה ששמעתם תזכרו כי בעוד כמה זמן לא יהיה ניצולים שיספרו.
התמונות שאתם רואים תזכרו אומנם חלקכם לא הייתם בפולין או בכל מקום אחר באירופה ששם השואה הייתה אבל אני בטוחה שראיתם תמונות.
אני בטוחה בכך שלרובכם יש משפחה או הייתה משפחה שנצלה או נספתה באסון שנפל על יהודי אירופה.
אל תפחדו לשאול את ההורים אל תחששו גם אם הם אומרים שהם לא יודעים את הסיפור תמיד חשוב שתדעו.
אל תחששו מלשאול את הסבים והסבתות חשוב שתדעו ותבקשו שיספרו אבל אל תכריחו אם הם לא רוצים.
אז כן אני היום נערה בת 18 לקראת צבא את הסיפור של המשפחה מצד אמא אני יודעת אבל מצד אבא אין מי שיספר. הייתי בפולין ונשברתי בכיתי ראיתי את הזוועות ראיתי קברים ובורות ירי. מה שאתם רואים בספרים זה תמונות אמיתיות וכן נכונות אבל זה אף פעם לא ישתווה לזה עד שלא מגיעים לפולין למקום הנורא מכל שבו נרצחו בדם קר יהודים ולא משנה מאיזה מוצא.
שישה מיליון יהודים נרצחו.
ותמיד תזכרו מאיפה באתם ולאן אתם הולכים
תגובות (0)