עצב הו עצב
עצב הו עצב בוא לכאן, תקוף אותי. הרי חיכיתי לך כל השבוע לא שמת לב? היה לי ברור שתגיע. ברור כשמש. ברור כשדים שמקיפים אותי. ברור כפחדים. ברור כבדידות.
בוא תדקור אותי כאן, וכאן, וגם כאן. אני רוצה לראות את הדמעות יוצאות, הרי חיכיתי להן יותר מדי זמן. אני רוצה לראותן בנהרות, זורמות מתוך ליבי.
הרי הייתי יכול לנסות. לפרוץ ולהגשים. והייתי יכול בכל זאת לנסות להתחבר, גם אם זה חסר סיכוי. אך אפילו לא ניסיתי. לכן זה מגיע לי,בכל היושרה. מגיע לי שתתקוף אותי. קדימה עצב, אני מחכה.
תגובות (0)