עולמי הפרטי <3 תגיבו!

ביד יצבה. עוד מלמול בראשי. העפרונות מולי, בשלל צבעים. ובלי לחשוב, אני תופסת אחד, ומציירת. עוד קו, ועוד קו, שמתחברים לפרפר. ובלי להתפעל קו נוסף, ועוד אחד. ויוצרת פרח. וככה לאט לאט אני יוצרת עולם. וזה הוא העולם שלי. המסתור שלי. כשאני בודדה, עצובה או כועסת, לשם אני בורחת. למחברת שלי. לצייר ולצבוע, מערה,, שבה אתחבא בגשם. פרפר, עליו אעוף ואברח משונאי. דבורה, שתעקוץ את כל המאיימים עליי, ועפרון. שיצור לי את העולם הזה. עש, שיוביל אותי בלילות. הכול יש שם! כל דבר שבו אחשוק. חברה, ועינייה ירוקות, הכול. מפנה גבי למציאות, ופונה לידידי משחר זמני. העפרון, המחק, המחברת, ומוחי. מוזיקה ותחושה של התרגשות. המחברת. האוסף של מסתורים לבריחה. מקום בו אשב, ואחשוב. כשהעולם שסביב אט אט מתמלא צבע. וזה הרגע שלי לחשוב. מי אני? שאלות שלהן אין לי זמן, צצות לפתע. ריכוז, אנרגיה, מחשבה, כולם מתגלים על מחברת מלאה בציורי חרקים. וזה העולם שלי. המקום היחיד. בו אהיה בטוחה,
מכולם.