עולם מזויף

העולם הזה מזויף.
כל מה שאהבתי בעצמי , הפך למכוער .
כל מי שחשבתי שאוהב אותי, לא אוהב אותי באמת.
הורים ? רק רוצים להתפטר ממני, שאתן להם קצת שקט.
אכפת להם (גם בערב הכי חשוב בשנה בשבילי) רק מאחותי שהתגייסה לפניי שבוע .
חברים ? אפשר לחשוב.. הם באמת יהיו שם כשאהיה בצרה?
ואני ? אני לא אוהבת את עצמי .
אני לא אוהבת איך שאני נראית
אני לא אוהבת את הקול שלי
אני לא אוהבת את מבנה הגוף שלי
אני לא אוהבת את השיער שלי
אני לא אוהבת את הירכיים שלי
אני לא אוהבת את האף שלי .
כן, מה לעשות .. אני לא אוהבת בעצמי הרבה דברים .
ועד היום חשבתי שאני אוהבת את האישיות שלי ..
אני נפגעת דיי בקלות – זה נכון . אבל רק מאנשים שאכפת לי מהם.
אמא שלי אמרה לי שהאופי שלי לא בסדר.
שאני נפגעת ביתר קלות .
ושאני צריכה לשנות אותו .
כל הכבוד אמא
שהרסת לי הכול
הרסת לי את הדבר היחיד שאהבתי בעצמי .
הרסת לי את הדימוי העצמי שלי .
למה אני צריכה לשנות את האישיות שלי ?
לא מספיק טוב בשבילך ??
שאני נפגעת ממך .. זה אומר שאני אוהבת אותך .
אני בטוחה שהתכוונת לכל מילה שיצאה מהפה שלך
ואת אפילו לא תרגישי רגשות אשם
כשאמות .