עוד פריקה!
בס"ד
"את יפה" ,"את מושלמת","את יותר יפה בלי איפור",די נמאס לי תפסיקו לדבר לשניה אחת,תפסיקו לשקר.
פעם חשבתי שאני יפה ,פעם הסתכלתי על המראה ואהבתי את מי שנמצאת שם,פעם הייתי רזה.
היום הפנים שלי אולי יפות אבל הגוף הוא בסך הכול גוש שומן מהלך,גוש שומן שאוהב לשיר ,גוש שומן שאוהב לרכב על סוסים,גוש שומן שבכל פעם שההוא לא מחזיר הודעה הגוש שומן אומר לעצמו "מן הסתם שהוא לא יחזיר הודעה מי ירצה להיות עם גוש שומן?!".
יש פעמים שאני רואה משהו יפה בעצמי,יש פעמים שאני מאמינה לאנשים שאומרים לי "נועה את מהממת" אני מחייכת ומסתכלת על הרגל השמנה שלי.
אני באמת שמנה אני לא סתם אומרת ,אני לא מהדקיקות שמרעיבות את עצמן אני סתם עוד אחת עם "הפרעות אכילה" אבל את האמת לא יזיק לי להרעיב את עצמי ,אני גם ככה שמנה לא?!.
אני באמת לא מבינה איך בנים מסתכלים עליי איך יש בנים שמתחילים איתי הרי בנים אוהבים דקיקות .
אז כמה מפה יגידו "היא כותבת את זה רק בשביל שיחמיאו לה" לא אז אני כותבת את זה בשביל לפרוק.
הראש שלי כואב ממחשבות,כואב מלספור קלוריות,נצבט לי הלב כל פעם שמדברים איתי על דיאטה,על קלוריות על ספורט על כל הדבר הזה,כי די נמאס לי!
ואנשים לא מעלים בדעתם כמה זה קשה,אנשים לא שומעים את הקול שיש לי בראש כל פעם שאני אוכלת משהו אנשים לא מרגישים את הכאבים שבראש שנגרמים מרגשות האשם,אנשים לא מבינים כמה זה כואב להכניס אצבעות ואז כשאת לא מצליחה כי יש לך גוף דפוק שמשום מה לא מקיא את מתפרקת את מרגישה שאת כלום.
מצטערת אם פרקתי יותר מדי,ומצטערת אם חפרתי פשוט הייתי חייבת לפרוק קצת .
תגובות (3)
תודה שנתת לי בתור קוראת להכיל את הפריקה…
אני לא הולכת להגיד לך כלום…נראה לי שאף אחד באמת לא חושב שהוא נראה יפה, או שכן אבל מתעסק כל היום בפאקים שיש לו…
בשביל דיאטה צריך כוח רצון…ואם אין לך כרגע…טוב…
לומדים לאהוב את השומנים, כן זה לא קל, לאהוב את מי שאת…
אבל לפעמים זה כן מצליח ואני מצליחה לראות את היופי שלי אחרי הכל, אני קמה בבוקר ואני ממש אוהבת את הקפלים האלו שמביטים בי בחיוך מהמראה…
כי מי קובע יופי? ידעת בפעם ששמן דב דבה נחשב דבר יפה, ורזון להפך?
מי?! התקשורת החליטה? שתחליט.
כל גבר עם הטעם שלו…בסופו של דבר הגבר המיועד לך יאהב את הגוף שלך בין אם שמן או רזה…
חברה הציעה לי לצאת עם מישהו עכשיו ואני בראש חשבתי על זה שאני צריכה לעשות דיאטה, אבל את יודעת מה?
אלוקים לא טועה…לא ביצרת הגוף ולא ביצירת הנשמה…
ועוד דבר- הגעתי למסקנה שיש אנשים כל כך יפים אבל הם לא נותנים לאופי שלהם שום טיפול כך שהוא די מחורבן…ואנשים מתאהבים בהם בכל זאת,
יודעת מה?
שיקפצו לי, לא רוצה להיות בחברת אדם כזה.
תודה רבנ נתת לי נקודה למחשבה!
בסופו של דבר, יש את הגוף שלך ויש את מי שאת.
אנשים לא הולכים ברחוב ומעריכים אדם לפי המשקל שלו, לא אסתכל ברחוב על אם הם שמנים או רזים. אני אוכל לראות בחורה יפיפיה, בלי לחשוב לרגע אם היא רזה או שמנה מידי. אבחר לחייך לאדם כי הוא נראה לי נחמד, לא בגלל שהוא לובש מידה S. את צריכה להבין שהגוף שלך, לא משנה איך הוא נראה, הוא רק חלק אחד מאיתנו. אחד מתוך המון. וכל הזמן להיות עצובה ולבכות ולהסתגר בחדר רק בגלל שאת חושבת שהשמנת זה פשוט מטופש. את מפסידה כל כך המון מהחיים שלך כשאת שמה את המראה החיצוני שלך במקום הכי מרכזי, נותנת לו להשפיע על חיי החברה שלך, על הרצון לחיים ועל שמחת החיים שלך. סליחה שאני אומרת את זה, אבל זה דפוק. אנשים ירצו להתקרב אלייך ויאהבו ויתאהבו בך בגלל מי שאת בפנים, בעלך לימים יאהב אותך ורק לאחר מכן את המראה שלך. בעיניו תהיי יפה גם אם תעלי אלפי קילוגרמים, כי זה לא ישנה לו, בעיניו את יפה. אל תחשבי לרגע שמישהו לא רוצה בך רק בגלל איך שאת נראית. תפסיקי עם ההתעסקות המיותרת הזאת ופשוט תני לעצמך לחיות. את כועסת על כל העולם בלי סיבה והורסת לעצמך את השנים הכי יפות. אני בטוחה בטוחה בטוחה שאת יפיפיה, ואין לי אינטרס לומר את זה, את פשוט לא רואה את זה וזה ממש כואב לשמוע. ברגע שמחמיאים לך, אל תחשבי מיד שמשקרים לך. למה שישקרו? במקום לחשוב על כאלה דברים, תאמרי תודה ותחייכי, פשוט תשמחי בזה. את הרבה יותר ממשקל, הרבה יותר מרזון. בסופו של יום את מי שאת בזכות האישיות שלך, ואולי קצת החיוך והעיניים. זה. הכל.
ברגע שאת תתני למוח שלך חופש מאכילה (את באמת תרצי בגיל 60+ לחשב את השאריות של האוכל שהנכד שלך השאיר בצלחת וכאב לך לזרוק?) את באמת תוכלי להינות מהחיים, תהני לצאת עם חברים שלך ולאכול ג׳אנק ולפתוח כפתור בג׳ינס עם חיוך. בבקשה תנסי להילחם בקולות בראש, כמו אנשים בחיים, הם נועדו רק להפיל אותך, ואת כרגע עוזרת להם להצליח ולמרר לך את החיים.
בהצלחה, אהובה.