סתם משהו שרציתי לומר

היי, זה לא עומד להיות ממש סיפור אבל עדיין…
אני בטוחה שכולנו מודעים לכך שיש כיום את הגזענות על רקע דתי,חברתי,מראה וכו…
ואני אישית לא מבינה למה. כן, יש אנשים שונים אבל הם עדיין אנשים, עדיין יש להם רגשות.
אני אספר סיפור אישי שלי:
אני אימו, אני לא חותכת או משהו..אבל אימו, והמון ילדים בביתהספר שלי מקללים אותי ומעליבים.הם לא מבינים שלהיות שונה זה לא מ-ש-נ-ה, אז כול פעם אני בא אליהם ואומרת מה שאני חושבת עליהם..מצידי שיגידו עלי מה שבא להם, לי זה לא מזיז, אני אוהבת להיות מיש אני ואני לא מתכוונת להיתייחסת לדעות של אנשים אחרים.
אני לא חושבת שכולכם פה חויתם את זה שלא מדברים איתך, שהחברים שחשבת שהם תמיד יהיו איתך תוקעים לך סכין בגב, שאתה אוכל לבד בהפסקות, ושלאף אחד לא אכפת שאתה בוכה במשך כול הלילה.
אנשים מכניסים אחרים לסטיגמות, ניקח את \'\'גותי\'\' למשל..הם לרוב לובשים שחור וישנם כאלה שלא אוהבים את זה אז הם הכניסו אותם למילה כללית אחת-\'\'גותי\'\'.
אין אנשים דומים בעולם, כול אחד מאיתנו שונה באיזה אופן. יש לי בבית הספר את הילדים שאומרים לי דבר כזה:\'\'יאללה יאללה, לכי יא ילדה דיכאונית אחת\'\', דבר ראשון אני ממש לא דכאונית..זו אחת מהסטיגמות שאומרים-אימו=דיכאון, זה ממש לא נכון! יש לי כול כך המון חברים שהם היפסטרים,גותים,אימו,ועוד מלא פריקים.והם האנשים שאני באמת מתחברת אליהם כי הם מבינים איך זה להרגיש ככה.
ואני לא באה לשנות פה דעה של אף אחד, אני לא באה להוציא ילדים גזענים, אני רק אומרת שלפני שאתם מכירים את ה\'\'פריקים\'\' תדברו איתם,תכירו אותם, ורק אז תגידו על דברים.
מידי פעם הם אנשים מדהימים, ואתם לא תפסידו.