סרטן- פרק 3

טוב אז סוף סוף הצטרפו קוראות אז תודה לכן!! ואני מקווה שיצטרפו עוד!
ואל תשכחו לדרג גם

נקודת מבט גילה:
הגיע השעה ארבע… השעה שצריך ללכת לבדיקות אמא התקשרה אליי ואמרה לי שהיא למטה, נעלתי נעליים ויצאתי מהבית. נכנסתי לאוטו וכל הנסיעה היתה דממה.
הגענו לבית החולים ולאחר מלא בדיקות !!! מה לא עשו לי??? אחרי 10 דק חיכינו במסדרון בית החולים, רק קיוונו לתוצאה חיובית, שלא קרה כלום והרופאים סתם משקרים! ד״ר קדרון בא אליי והתחיל לומר את התוצאות: ״ גילה, לצערי החדשות הן רעות, הגידול מחמיר וממחר תיצטרכי להגיד יפה שלום לחברות שלך ולבית הספר שלך. כי ממחר בית החולים יהיה הבית השני שלך״. אמר, ואני אני ניתקפתי בפחד והייתי קפואה במקומי! מה אני יעשה?? איפה אני ילמד?? איפה אני ישן?? איפה אני יאכל?!

הד״ר המשיך לומר: ״אל תידאגי גיללה… הכל יהיה בסדר! את תיהיי בהשגחתי ובהשגחת אחיות מאוד נחמדות! יש לנו פה מורה פרטית והיא תלמד אותך את כל מה שלומדים בבית ספרך. תאכלי פה ותישני פה״ כיאלו קרא את מחשבותי.

עד ששכחתי את הסרטן הזה… עד שחשבתי שהחיים שלי מושלמים.. איך איך איך זה קרה דווקא לי?? זה פשוט לא קורה לי!!

נקודת מבט דנית( אמא של גילה):
אוי ואבוי.. מה אני יעשה… אני חייבת להתאפק ולעודד את גילה.. ״גילוש, אל תדאגי הכל יהיה בסדר את תיהיי בהשגחת רופאים ובעזרת השם הגידול זה יעבור״ ניסיתי לא להשתמש במילה הארורה הזאת- סרטן- ניסיתי לעודד גם את גילה וגם אותי…

נקודת מבט גילה:
הגעתי לבית הספר כדי לספר את הבשורות הרעות… זכרתי שעכשיו כל הכיתה בחוג אומנות אז ישבתי בכיתה וחיכיתי לבואם. ניסיתי לחשוב איך אני יאמר להם את זה.. מה אני יגיד יש לי סרטן אני צריכה להיות בבית החולים??
לאחר 10 דק הילדים הגיעו לכיתה והגר רצה אלייה וחיבקה אותי! איזה חברה טובה ! לא יכלתי לבקש חברה יותר טובה ממנה!! התחלתי לומר:
״אני צריכה לעבור להיות בהשגחת רופאים וממחר אני ילמד בבית החולים וזה יהיה הבית השני שלי.. כל הילדים היו עם פרצופים עצובים חוץ מדנה שאני לא יודעת מה הסיפור שלה ולמה היא מחייכת…