סיפור קצר- שתי הבנות

הטיסה חזרה לארץ התעכבה, ובמקום לצאת ב2:00 יצאנו ב7:00. כל כיסאות שדה התעופה תפוסים על ידי אנשים שמנסים לישון. אני וידיד שלי ניסינו להעביר את הלילה, בשדה התעופה, עייפים ונואשים למצוא מקומות לנוח. הוא מנסה לשמור אותי ערה ואני אותו. אנחנו מדברים, ומדברים, ומדברים… בעודנו מסתובבים בשדה התעופה הקטן כאשר אנחנו מאוד עייפים ורגלינו רוצות רק לשבת ולנוח. בסופו של דבר, הוא התחיל לדבר איתי על החטיבה, מכיוון שהוא כיתה מעלי ואני עולה לז׳, הוא סיפר לי קצת על איך עובדת חטיבת הביניים. בעודינו מקשיבים אחד לשני ומנסים להישאר ערים, פתאום התחלנו לדבר על חברויות. לידיד שלי יש מאגר אין- סופי של סיפורים אישיים שהוא כל הזמן מספר לי, זה מאוד נחמד וכיף לשמוע, אבל… הפעם זה היה שונה. את הסיפור הזה לא אשכח, משום שהוא נגע לליבי. אני ילדה שקצת קשה לה להסתדר בנוגע לחברות, אני מבלה הרבה זמן מחיי עם בנים and stuff.. ומאז לא עובר יום שאני לא חושבת על הסיפור הזה, סיפור מאוד מאוד קצר כעיקרון, אך נוגע ללב ודורש המון תעסוקה ומחשבה.
״בכיתה שלי יש 2 בנות, שתמיד היו כל הזמן עם בנים. בנים, בנים, בנים. הם לא חשבו על הצד האחר- בנות. זה לא שלא היה אכפת להן או משהו, פשוט רוב החברים שלהם היו בנים. יום אחד, הן גילו ש… יש קבוצה של בנות כל הכיתה, ששתיהן לא נמצאות בה, והבנות האלו כל הזמן יצאו לבלות ביחד, בסתר, בלי ששתי הבנות ידעו דבר. יום אחד, הן גילו את זה. אז אני אומר לך- שימי לב עם מי את נמצאת, ותשתדלי לגוון כי- את לעולם לא תדעי מי יוצא ונהנה מאחורי הגב שלך ויבוא יום ואת תגלי את זה, וזה ישבור אותך.״