סיפור לליר.

25/10/2013

המוות שלך הפך את כולנו. בהתחלה כשסיפרו לי שהיית מעורבת בתאונת דרכים,הייתי בטוחה שאת עובדת עליי. אבל לא. זה לא קל.. זה נחת על כולנו בבום,ואפילו לא הספקנו להיפרד.
כל אחד מרגיש אשם. אני מריגשה אשמה על כך שלא היינו בקשר כמה חודשים. אבל הספקתי לפחות לראות אותך בסופ"ש לפני שנפטרת,ותדעי שאני נוצרת את הסופ"ש הזה בליבי.
היית הסלע של כולנו,המשענת,המעודדת. וזה עדיין לא חלחל. לא אצלי לפחות.
בהלוויה שלך,אבא שלך היה שבור. הוא לא הצליח לדבר. אמא שלך ביקשה מאיתנו שלא נפסיק לבוא אלייה. והאחים שלך.. היו פשוט בשוק.

כשהלכנו להלוויה שלך התפללתי שזה חלום ושאני תכף אתעורר. אבל הגיע הלילה,ואחריו הבוקר והבנתי שחלום זה בטוח לא.
כבר הספקנו להתבלבל שקד ואני,ולקרוא אחת לשנייה ליר. ואז זה תוקף מחדש,שאת לא פה,ואת גם לא תבואי.
בשבעה,הרבה אנשים חשבו שאת ומתן הייתם בני זוג. מצחיק לא? אלה שידעו שאתם לא,חשבו שאתם אחים. ומתן..הוא שבור לגמרי. הוא כל הזמן שומע את השיר שהקלטת שוב ושוב. אני דואגת לו,אבל הוא אומר שאני לא צריכה לדאוג לו כי הוא ילד גדול. אז תגידי לי את. אני צריכה לדאוג? בעצם..את לא יכולה..

אני יודעת שאת במקום טוב. יש לי מן תחושת בטן שאומרת שאת מביטה על כולנו מלמעלה,וצוחקת איתנו כאילו את פה. ועכשיו את יודעת את הסודות של כולנו. מה אנחנו חושבים,ואיך אנחנו מרגישים.
אנשים אומרים לנו שיהיה בסדר,אבל קשה לי להאמין. אנשים מתקשרים לשקד ללא הפסק לנחם אותה. היא אומרת שזה מעצבן אותה,אבל אני יודעת שזה עושה לה טוב לדעת,שלאנשים אכפת.

אתה יודעת מה הכי תקוע לי בראש? אותו יום שישבנו אצל שקד במרפסת,והיא התחילה לנגן. אני ואת התחלנו לאלתר,ולשיר כל מיני דברים שלא קשורים אחד לשני. ואחרי זה ניזכרתי,שזה מצולם.
לשקד יש את כל ההקלטות שלנו בפאלפון שניסינו להקליט איזשהו שיר ואת ואני לא הפסקנו לצחוק. אני רוצה,אבל מפחדת לשמוע אותם. אני גם זוכרת איך היינו יושבים אצלך בבית מתן שקד את ואני. היינו שותים המון. וצוחקים בלי הפסקה. אני זוכרת את כל השיחות נפש שלנו,והייתי אומרת לך שיותר קל לי לדבר על זה איתך מאשר עם שקד לעיתים. ואת ואבא שלך אמרת לי שתמיד יש לי בית אצלכם. ושאני יכולה לבוא אלייכם בכל רגע ובכל שעה. ותדעי שחשבתי על זה. אבל היה מאוחר מידי.

אז ליר. תשמרי עליינו,ותדעי שכולנו אוהבים אותך המון גם אם זה לא היה נאמר הרבה.
אני אוהבת אותך מאוד אחותי. ניפגש כשניפגש
ויאולטה.