סיפור אמיתי מהחיים שלי

כמה שאני מתגעגעת אלייך, כמה שאני מתגעגעת לשיחות שלנו,לצחוקים שלנו.
 אני אפעם לא אשכח איך לראשונה ניפגשנו ..זה היה בחופש שנה חדשה, התחלה חדשה.
היינו ניפגשים עם החברים  כל יום היה לנו מקום קבוע מאחורי הבית ספר שלנו סוג של פארק נטוש.. אני זוכרת במדויק את החיוך שלך תמיד היינו הולכים לצד וסתם מדברים וצוחקים על דברים מטופשים .
אני זוכרת שסיפרתי לך שהייתי חותכת כי ניפגעתי המון פעמים מאנשים שקרובים אלי ואפילו אמרתי לך שאני מפחדת להיפגע מימך אני זוכרת מילה במילה מה שאמרת לי "אני אף פעם לא אפגע בך מבטיח "  חייכת, החיוך הזה היה מהפנט מאותו רגע הבנתי שהיתאהבתי
כל הודעה ממך היתלהבתי זה נישמע מטופש נכון? אבל זה חלק מאהבה מה נעשה  ..
הגענו כבר לשבוע האחרון לפני שחוזרים ללימודים שלחתי לך הודעות ופשוט סיננת חשבתי שבך בטעות אבל זה המשיך לחזור על עצמו כל כך הרבה פעמים וכל פעם היית משתמש בתירוץ אחר בהתחלה ניפגעתי אבל סלחתי אבל לאט לאט התחלתי כבר להיתעצבן
החלטתי,שאני יותר לא שולחת לך הודעות הבנתי שאני לא הולכת לרדוף אחריך..
כל השבוע בייתי מגיעה לבית מסתכלת בשיחות שלנו ופשוט בוכה זה פשוט שבר אותי
יום שישי הגיע ואני ועוד כמה ילדים החלטנו לקבוע בפארק הנטוש.
הגענו,צחקנו,דיברנו..
ואז התחיל ויכוח אני לא זוכרת בדיוק על מה הוא היה אבל אני אף פעם לא אשכח את זה שפגעת בי ידעת מה בדיוק שובר אותי והשתמשת בזה
לא היית כזה אך פעם אני לא יודעת מה קרה לך פתאום באותו רגע אבל הלכתי משם בבכי ופשוט לא היה לך אכפת.
אני זוכרת שחזרתי לבית בערב עשינו קידוש בקושי אכלתי והלכתי לחדר אמרתי להורים שלי שאני מוטשת אז אני הולכת לישון אבל לא באמת הלכתי לישון בכיתי פשוט לא הבנתי מה עשיתי שבוע שלם פשוט הלכתי עם הרגשות שאולי באמת אני איזו זונה או משהו כזה
אני זוכרת שבאתי לבית ספר וראיתה אותי ידעת שאני כועסת עליך וכל כך שונאת אותך על זה אבל באת והתחלת לדבר איתי כאילו לא קרה כלום היתעלמתי והלכתי… לא הבנת למה נכון?
לא ציפיתי למשהו אחר,לאט לאט ניתקנו את הקשר ביננו וככה יותר ויותר היתגעגעתי לשיחות שלנו ולצחוקים אני עדין זוכרת את הצחוק המטופש שלך אני ניזכרת אפילו עכשיו ויש לי חיוך מטופש על הפנים..
לא מזמן דיברתי איתך זוכר? או שהספקת כבר לשכוח כי אני לא כזאת חשובה לך הוכחת את זה כבר לבד כתבתי לך שאני מתגעגעת אליך ורוצה שהקשר יחזור למה שהיה ושאתה חסר לי אמרת לי שזה נכון וננסה לחזור לדבר..
מה שכן לא הוכחת את זה בשיט רק הראת שלא אכפת לך מימני ,זה כל כך מרגיז לדעת שהבנאדם שלפני כמה זמן היה היחיד שהיה מקשיב לך ועוזר לך פשוט לא שם עליך ויותר גרוע מי זה לא אכפת לו..
מאז שניתקנו קשר יש לי בקשה אחת כל הזמן
"הלוואי ולא הייתי מכירה אותך או אפילו מתאהבת בך"