סיוטים
סיוטים.
הם רודפים אותך.
לא עוזבים אותך.
הם מורכבים מהפחדים הגדולים ביותר שלך.
או סתם חלומות שהשתבשו. שהפחד נגע בהם.
ואתה לעולם לא יודע איך ומתי זה יגיע.
זה יכול להיות מחבת שרודפת אחריך וזה יכול להיות הפחד הגדול ביותר שלך.
הסיוטים הם מעוותים לא הגיוניים.
וזה מה שמפחיד כל כך.
כי אתה מחפש הגיון. ואין.
אם זה היה הגיוני לא היית מפחד.
אבל בסיוטים ההגיון לא עובד.
הכל מעוות.
הדבר שאתה הכי אוהב בעולם יכול להפוך לסיוט וזה יהיה הגיוני.
נקניקיה תוכל לדבר ולרצוח וזה יהיה הגיוני.
רוצח יוכל להיות רקדן סלסה וזה יהיה הגיוני.
למרות שכלום מזה לא הגיוני.
כי אין הגיון.
וזה רודף אותך.
ואתה מפחד.
לא מעיז ללכת לישון. לא מסוגל להירדם מהפחד שזה יהיה שם כשתעצום עיניים.
והם חוזרים על עצמם.
והם חוזרים אליך.
בלילות ובימים.
בחושך ובאור.
הם רודפים אותך.
הסיוטים
תגובות (7)
מפחיד, למזלי אליי הם לא מגיעים.
נחמד
מרתק במקום מסויים.
כואב לי לקרוא את הדברים האלה, לדעת שיש אנשים שסובלים ככה… אף פעם לא היו לי סיוטי לילה, אז אני לא יכולה להבין את זה, אבל משהו אחד אני כן יכולה לעשות, וזה — *חיבוק וירטואלי* ❤
לפחות בשבילך יש בוקר והתעורר.
תרצי לספר על הסיוטים שלך?
צללים. זה פשוט צללים.
תודה סול *חיבוק וירטואלי*