סוף תקופה.

היי, זה מעין סיפור סיום תקופה מסוימת בחיי, אני מקווה לפחות, תקופה קשה עם הרבה עליות ומורדות. אז אתחיל.
אני בן שמונה עשרה, כמעט מטר שמונים, לא יפה לא מכוער, רגיל כזה…
אז מי שקרא את שני הסיפורים האחרונים שכתבתי יודע מה עובר ועבר עליי בתקופה הזאת.
איך הייתי מתאר את האופי שלי? אם הייתם שואלים אותי לפני חודש הייתי אומר לכם שאני בן אדם טוב וישר, אבל אם תשאלו אותי עכשיו אני אומר לכם שאני חרא, שקרן, ילדותי ועוד… אני לא מגזים.
יש מישהי שאני מאוהב בה שהייתה ידידה מאוד טובה שלי… הסיפור היה מאוד מסובך אבל עיקרו הוא שהיא אמרה שהיא לא רואה אותי ככה אלא היא רואה אותי כמו אח שלה… אני לא רציתי לוותר ולהילחם עליה אבל גרמתי לה לסבל נוראי… היום היא התפרקה לרסיסים מולי והרגשתי נורא. מרגיש ששברתי אותה לגמרי… היא לא יכולה יותר להתמודד עם כל הסיפור וגם אני לא…
עכשיו נדבר על ידידה מאוד מאוד טובה שלי. היא כמו אחותי או אמא שלי. גם לה שיקרתי. ולא פעם אחת. למה עשיתי את זה?!
היא תמיד הייתה שם בשבילי! לכל דבר שהייתי צריך הייתי ישר הולך לדבר איתה…
דיברנו על הכל, אני שיתפתי אותה היא שיתפה אותי.. בנינו אמון בין שנינו ואני ככה שברתי אותו למיליון חתיכות…
היום היא דיברה איתי, היא כועסת, וגם לא עליי(למרות שהיא צריכה!),היא כועסת על עצמה…
איכשהוא היום בצהריים היא עוד עברה הלאה והסכימה להמשיך.
היום בערב נזכרתי במשהו שקרה, דיברתי עם זאת שאני מאוהב בה על אחותי והיום אמרתי לה שדיברנו עליה… הייתי חייב לומר לה את זה, היא חייבת לומר את כל האמת… בדיעבד חבל שלא נזכרתי בזה בצהריים אבל עוד יותר חבל שבכלל דיברנו עליה… אני כ"כ מתחרט על הכל, מה לא הייתי נותן כדי להחזיר את הגלגל אחורה…
אם חשבתי שמקודם היא נשברה אז טעיתי. עכשיו באמת שברתי, שברתי ברמה של לא יודע אם אוכל לתקן… אני מבין איך היא מרגישה, איך שני אנשים שכל כך קרובים אליה יכלו לדבר עליה מאחורי הגב?? לא יודע… אין לי תשובה.. זה היה מגעיל ולא מוסרי ולא חברי.
היא בוכה. למה היא כועסת על עצמה?! אל תכעסי אל עצמך!! את לא אשמה! את הטובה בסיפור!! היא לא משנה את דעתה.. למרות שבפעם הזאת אני צודק… היא לא אשמה.
מה שעושה אותה מדהימה זה שהיא אוהבת, דואגת ואכפתית וכל מי שאי פעם יצטרך עזרה יוכל לפנות אליה והיא לא תהסס וישר תעזור.
"רק אל תכעסי על עצמך, תכעסי עלינו!!", היא עדיין לא כועסת עלינו…
אני לא יודע איך לתאר את זה. מה קרה פה?! מה זה?! איך לעזאזל נתתי לזה לקרות?! לקחתי משהו מדהים – את החברות והאהבה הזאת וניפצתי אותה! שברתי את האמון!! איך?!
אני..? שלא סובל שמשקרים לו? זה מגעיל לשקר… אני לא יודע למה אני משקר, הלוואי שהייתי יודע ואז הייתה לי תשובה להגיד לזאת שאני מאוהב בה, ועוד יותר למי שאני מרגיש שהיא אחותי. תשובה הגיונית ולא "אני לא יודע…". תשובה שמתקבלת על הדעת והייתה מתקנת הכל. אבל אין לי…
עכשיו אני מתחרט על הרגע הזה ביום הולדת 18 שהתחלתי לספר הכל… יכול להיות שזה הועיל לי אבל פגעתי אנושות בקרובים לי ובאנשים שאוהבים אותי…
החשש הנורא מכל שלי כנראה הולך להתגשם – בדידות. אתה לבד עכשיו. אף אחד לא סומך עליך ובצדק…
עד לפני כ 4 חודשים עוד לא הייתי מדבר על רגשותיי. הייתי חוזר 4 חודשים אחורה ולא מספר כלום אם הייתי יודע שזה מה שיקרה. שאף אחד מסביב לא ייפגע! מעדיף להיפגע בעצמי… זה הרבה יותר קל והרבה פחות כואב… גם זה כואב פחות וגם זה כואב רק לי ולא לאחרים, לא לאחרים!
אני קורא לסיפור סוף תקופה בגלל הסיבה הפשוטה שזה סוף של תקופה – תקופה שפיתחתי בה קשרים עמוקים, הרבה עליות ומורדות בדרך אבל תקופה טובה, הרגשתי טוב עם עצמי והרגשתי שאני עוזר לאחרים – לאלה שאני אוהב, להרגיש קצת יותר טוב עם עצמם…
זאת תקופה שלא הייתי בה בודד – אם הרגשתי בודד ישר סיפרתי לאחותי שרע לי והיא הייתה משפרת את הרגשתי. גם לא רק אם הרגשתי בודד, בכל מצב, היא פשוט הייתה שם בשבילי.
כל הסבל הזה לא מגיע לה! רק שתרגיש טוב עם עצמה כי באמת שמגיעה לה רק את הטוב ביותר, ולא את הגרוע ביותר (כמו שהיא קיבלה – אותי…).
זה הרבה לסחוב על הכתפיים, גם ממני גם מחברות שלה. די! מספיק! כמה אפשר?!
זה מצב נורא… הכי חשוב לי עכשיו זה שהיא תרגיש טוב עם עצמה…
שתכעס עליי, שתשנא אותי ולא תדבר איתי יותר אבל רק שיהיה לה טוב! אם לה רע אז גם לי רע ולהיפך…. היא לא מאמינה לי שהיא לא צריכה לכעוס על עצמה אבל היא באמת לא צריכה לכעוס על עצמה…
בסוף כולם נרגעו והשלימו וחיו באושר ועושר עד עצם היום הזה. לא! מה אתה חושב שזה סרט?
אני מקווה שזה יהיה קרוב לסרט ושיהיה בסדר בסוף. בדר"כ לא אני אומר שיהיה בסדר אלא אחותי אבל גם היא לא יודעת אם יהיה בסדר… אני תמיד מקווה שיהיה טוב בסוף למרות שקשה לי להאמין… אני רק מקווה ששתיהן יהיו בסדר, שיהיו שמחות ומאושרות וימשיכו בחייהן…
שיעזבו אותי, רק סבל אני גורם. כישלון חרוץ. כן מגיע לך. תבשל את מה שאכלת! שיקרת? אז מגיע לך! כן זה מגיע לי… אני מתחרט על הכל.
אם הייתי יכול לחזור אחורה בזמן הייתי משנה הכל! הכל!!
שאני ארגיש חרא אבל לא שאחרים ירגישו ככה, ועוד בגללי, ועוד אנשים שאני אוהב…
אחזור לסיום על השם של הסיפור. אני חושב שזה סוף תקופה כי אני חושב שזה לא יחזור להיות כמו שזה היה פעם… אני חושב שעכשיו אני באמת באמת לבד. אין לי אף אחד. מזה הכי פחדתי.
והכי גרוע זה שפגעתי במי שאני הכי אוהב למרות שלא התכוונתי.
סליחה…