נמלים
.
הסוללה של המחשב עמדה על 14 אחוז.
אבל מה יעשה אדם שזה עתה עישן . ולא סיגריות, עישון סיגריות זהו דבר מה באורח חייו של י ואינה מצדיקה התייחסות מיוחדת.
לא..הוא עישן מריחאונה.
לא שעישון מריחואנה בימינו הוא גם דבר יוצא דופן שמצדיק התייחסות מיוחדת.
להרבה אנשים זהו כן עניין של מה בכך, כמו הכנת קפה בבוקר.
טקס אחד מטקסים רבים שאדם יוצר לעצמו במהלך חייו.
אבל אצל י זהו לא ענייין של מה בכך.
הפעם האחרונה שהוא עישן ( זה היה חשיש , אבל עדיין).
הוא התחיל להזות.
הוא החל להיכנס לתוך מחילה שלא ידע איך או האם אי פעם יצא ממנה.
זכורה במיוחד דפיקות הראש שלו על הקיר בביתו, כי כמובן שהיו נמלים קטנים שהלכו לאורך ולרוחב גופו שרק רצו לצאת. והאין דרך טובה יותר מלהוציא נמלים קטנים שאיכשהוא פלשו לגופך מאשר דפיקות חוזרות ונשנות של ראשך על קיר יפהייפה עשוי לבנים לבנים.
במיוחד זכורה ראיית המנהרה שהרגיש לפני שהנמלים החלו לנבור בגופו.
הוא הסתכל ישר בגלל שצד שמאל וצד ימין איכשהוא קמו והלכו, לא התאים להם כל העניין הזה של שדה ראייה תקין.
ועוד לפני ראיית המנהרה שמוחו אימץ במהלך הטריפ , היה את האדם שראה בשדה שבו זה עתה עישן.
" יואל"
"כן? חומר טוב הא?זה בטח מה שאתה רוצה להגיד כן? אז שתדע אני מסכים איתך. אני באמת התעליתי על עצמי הפעם …זה מה שאתה רוצה להגיד כן? שהחומר טוב ושבאמת התעליתי על עצמי הפעם?.
אבל אותי רק העסיק דבר אחד.
" תגיד יואל…אתה רואה את השוטר הזה מולנו? זה שלבוש כולו בלבן ומחזיק מקל ביד שמאל? אתה יודע זה שבדיוק מולנו?. נראה לו שהוא יודע. נראה לי שהוא עלה עלינו."
ויואל התחיל לצחוק. בגלל שלא הוא לא ראה שוטר במדים לבנים עם מקל ביד ומידע בתודעה על חבורת נערים שזה עתה עישנה חשיש .
" שוטר?! חחחח , כל מה שאני רואה זאת אישה בגיל העמידה שלוקחת את הכלב שלה לטיול..תגיד אתה בסדר אחי? אתה לא נראה כל כך טוב ..בוא נלך לקיוסק..תאכל משהו ויהיה טוב..חח כנראה שזה באמת חומר טוב …לא? זה לא החומר הכי טוב שאי פעם עישנת? יודע מה ? לא איכפת לי. שתלך להזדיין . אני יודע שהתעליתי על עצמי. ".
טוב..עכשיו התחלתי לאכול סרט.
כשהגענו לקיוסק אחרי הליכה של כחצי דקה שהרגישה כמו חצי שעה, כל מה שראיתי ראיתי בצורה עגולה.
אנשים ישרים, התכווצו והתרחבו.
אנשים גבוהים הצטמצמו .
ואנשים נמוכים ורחבים..טוב הם נראו בדיוק אותו הדבר.
המוכר שאותו הכרתי טוב ( שגם בעצמו מכר חשיש מדי פעם לנערים שנהגו להתגודד ליד הקיוסק באחת בבוקר).
שאל אותי לשלומי. ולמרות שכשהתחלתי להשיב לו באשר למצבי הוא נראה לי כמו דג טונה ענק בגינס , הצלחתי להגיד לו ששלומי מעולה.
זה היה שקר מוחלט כמובן.
לא הייתי במצב שניתן להגדירו כמעולה.
ובהחלט לא עזר שכשהתיישבנו לאכול את האוכל המסורתי שאוכלים אחרי שמתמסטלים( לחסרי הידעה שביננו האוכל המסורתי למי שמעשן , הוא בדרך כלל גאנק פוד. וסודה ..לפחות אצלנו זה תמיד היה סודה.)
התחלתי להרגיש זרמים ביד. ואז ברגל . ואז בפנים.
וכן הם איכשהו נכנסו לגוף שלי אבל נמאס להם שמה בין התאים והרקמות השונים ועתה הם דרשו עצמאות.
ולשם כך הם היו חייבים לצאת מהמערה האפלטונית שהייתה גופי עד לפני כמה דקות, ולצאת לעולם האמיתי.
אני ליברל בנשמתי והבנתי ואף הסכמתי לגמרי עם רעיון היציאה לעולם האמיתי, זה שמחוץ לקירות ידי ורגלי.
לכן בעייני לפחות לא היה זה פלא שפתאום מצאתי את עצמי קם וזורק את הכיסא הצידה ופרצתי בריצת אמוק במעלה הרחוב הסמוך.
את יואל זה בהחלט הפתיע .
עוד יותר הפתיע אותו כשרדף אחרי ומצא אותי שכוב על המדרכה מטרים ספורים מביתי.
" הכל בראש..אתה יודע את זה נכון?. אתה צריך לרכב על הגל לא לשחות נגד הזרם. אתה יודע מה הבעיה שלך? ! אתה לא יודע להרפות. הכימקלים ששוחים בתוך כלי הדם שלך , ועולים ממש ברגע זה למוחך משפיעים עליך בהתאם למצב הרוח שלך בעת לקיחת הכימקלים הנ"ל. אבל אתה יודע מה עזוב אותך מכל החרא הזה..מה השיר האהוב עליך? .
"אני לא יודע אחי..תגיד הנמלים הגיעו גם אליך? מה דעתך? אם הם דורשים עצמאות למה שלא ניתן להם את מבוקשם? אבל השאלה היא איך נוציא אותם? אתה חושב שהם יצאו מעצמם?!. חשבתי על זה ..האמת היא לא הגעתי למסקנה עדיין. אבל אנחנו צריכים לעשות משהו בנוגע בנידון לא ?. ".
יואל ענה שלא..הנמלים לא הגיעו אליו והוא ממש אבל ממש לא יודע על מה אני מדבר.
" לד זפלין, או רדיוהד " אמרתי.
" אחלה בחירה ..אחי אחלה בחירה. בוא נשיר קצת זפלין ויהיה בסדר."
רק הצלחתי להגיע עד הבית השני כשביקשתי ממנו בנימוס להכניס אותי הביתה שכן כנראה שאני עומד למות.
ואם למות אז למות בחדר שלי.
המיטה רחבה מאוד ויהיה לי את כל הנוחות שאני צריך כדי לנפוח את נשמתי.
יואל התעקש שלפני שאני מוסר את נשמתי בחזרה לאלוהים שאני לפחות אקח מקלחת.
לא הייתי במצב של להגיד לא. מקלחת אולי תעזור לא?.
אז נכנסתי עם בוקסר למקלחת בחדרי הנוח עם המיטה הרחבה וכל המקום שאני צריך בשביל למות כמו שצריך,ובעת זליגת המים הקרים על גופי הגעתי למסקנה שהנמלים כנראה לא יצאו מעצמם ואני צריך לעשות משהו.
דפיקת הראש על הקיר נראתה לי כאופציה מעולה.
"מה אתה עושה? למה אתה דופק את הראש על הקיר? הנמלים לא קיימים גבר! עכשיו באמת ..אתה מדאיג אותי ..תפסיק ..אמא שלך עוד תישמע אותנו ותתחיל לחשוד".
והיא בהחלט שמעה.
והיא בהחלט עלתה לחדרי הרחב ומצאה אותי שוכב במיטה מנסה בכל כוחי לשמור על איזשהוא שמץ של שפיות.
ובהחלט אמרתי לה כשהיא שאלה מה קרה שעישנתי חשיש.
והיא בהחלט הבינה שיואל הוא זה שהביא לי את החשיש שכנראה גרם לבנה לשהשתגע, ובהחלט העיפה את יואל בצעקות מהבית .
בקיצור הוא לא חזר לבית שלי במשך שנים אפילו שהוא נשאר חבר טוב במשך אותם שנים.
ואני ..טוב כפי שהבנתם החלטתי לתת לסמים קלים עוד הזדמנות. זה לקח איה עשר שנים עד שאזרתי אומץ לנסות.
הזיות הפעם לא היו..אבל בחיי שאין לי כוח למצוא את המטען המזדיין הזה עכשיו.
תגובות (0)