נמאס לי :/

כמה שאני כועסת על עצמי, כמה שבא לי לפעמים פשוט לקפוץ מהחלון ולשכוח מהכול
כמה שבא לי שהעולם הזה ישתנה
כמה שבא שתביני שאני שונאת אותך, כמו שבחיים לא שנאתי
אחרי שנתיים של חברות
עליות ומורדות
כמה שעשיתי בשבילך
ואת רק עשית לי רע
כמה שאני מרגישה סתומה עכשיו ומגוחכת
שאני יושבת וכותבת את זה עם דמעות בעיניים
את לא שווה אותי
את לא שווה את החברות שלנו
אם יש אחת כזאת בכלל
לא להאמין שחשבתי לספר לך את הסוד הכי גדול שלי
את הסוד שהכי מכביד עליי ב3 שנים האחרונות
הסוד שידעתי שאותו מספרים רק לחברה טובה
החברה שחבשתי שזאת את
החברה שהבנתי שזאת לא את
אף פעם לא תייחסת תמיד התנהגת מגעיל
אף פעם לא שאלת אם אני בסדר
וכשעשית משהו ובאתי ואמרתי לך את אמרת שאת מצטערת וזה שלא יחזור שוב על עצמו
אבל זה חזר
את הבטחת ולא קיימת

איך שאני עכשיו כועסת על עצמי שאני לא יכולה לעמוד מולך
לעמוד מולך ופשוט להגיד לך
׳אני שונאת אותך, את מגעילה אותי׳
איך אני יסתכל לה מחר בעיניים
אחרי שהיא עשתה לי את זה
והיא עוד מספרת לי את זה
אוייי כמה שאני כועסת על עצמי שאני לא עומדת מולה ורבה איתה
ואומרת לך כל מה שאני חושבת עליה
שאני סולחת לה כל הזמן, על כל דבר
אני אולי טובה מידי?
אבל דייי
נמאס לי
תעזור לי
ללמה זה ככה ? למה ?
למה נדפקתי עם חברות חרא ?
להתמודד, זה הכי קשה

והכי אני לא מבינה … למה ?
׳רע וטוב לו, טוב ורע לו׳
זה כל כך נכון
היא מתנהגת כל כך רע
צוחקת על כל בן אדם כאילו שהיא מושלמת
שומרת שבת אומרת שאני לא בסדר כי אני לא שומרת שבת
אבל חמודה ״דרך ארץ קדמה לתורה״
מה זה עוזר אם את שומרת שבת אבל מתנהגת חרא גורמת לאנשים להרגיש חרא
עדיך לא לשמור שבת אבל להיות בן אדם טוב

״תתארו לכם עולם יפה …״ רק תתארו…