נמאס ליייי!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
נמאס לי מהכל!
נמאס לי מהרופא שתוקף אותי כל פעם!
נמאס לי שאומרים לי שאני צריכה לעשות בדיקת דם.
הפחד הכי גדול שלי הוא מחטים
אני רואה מחט של דיקור סיי וגופי מקשיח, הרפלקסים מתאוררים, כל תזוזה נקלטת במוחי ופחד שולט בי.
נמאס לי!!
שמכניסים אותי לדיכאון!
שגורמים לי לבכות ולהתיסר
לכעוס על עצמי
וזה מה שאי עושה
מענישה את עצמי
מרעיבה את עצמי לפעמים, נועצת את ציפורני בידי עד שהכאב כבר בלתי נסבל עבורי
אני לא חשה בנוח לספר זאת לאיש, כי אני התרגלתי להיות שם בשבילן
אבל הוא שם בשבילי.
נמאס לי שעד שאני מוותרת, מחזירים לי את השריון והמגפיים.
מושיטים לי את החרב ואומרים 'את חוזרת לקרב. '
נמאס לי להרגגיש חסרת יכולת תזוזה
בקושי נושמת ולא יכולה להזיז אצבע
כי כל גופי חנוק
חנוק מדמעות ולחץ.
חנוק מהדיכאון שמחדירים בי בכוח.
תגובות (12)
נוני את בסדר?
עם לא אני תמיד פה בשבילך ואני תמיד יוכל לעזור לך
בכול מה שאת רוצה
מקווה שאת בסדר
ולילה טוב
אוהבת שרית
אני לא בסדר.ואת זה אני אומרת כי אני לא. רוצה לשקר לך.
אני מבולבלת והורי מכניסים אותי לדיכאון
ללא כוונה כמובן
ואיי נוני את יודעת אני יכולה לעזור לך במה שאת רוצה רק תגידי מה
ואני תמיד פה בשבילך
תודה שרית :-)
יש לך לב טוב
את ממש תומכת ולא מפסיקה לעזור.
באמת שאני חייבת לך!! !
3>
3>
3>
3>
נוני את רוצה לדבר על זה?
נוני יקרה שלי
אני קראתי את מה שכתבת יותר מפעם אחת ואני ממש עצובה , אולי יש מצב שמישהו יושיט לך עזרה ? אולי יש לך במשפחה אפילו המורחבת מישהי או מישהו שאת יכולה לספר לה/ו מה עובר עלייך – אולי מישהו שקרוב להורייך יכול לפקח את עיניהם ולספר מה עובר עלייך – מה שאני רוצה בעצם לומר זה שלא תמשיכי כך בהרגשה כל כך רעה חבל על הימים שחולפים ואת כל כך סובלת !!!!!
ממני בקי ♥
תודה בקי.
אבל איך אני אמורה לספר את זה למשפחה כשהם גורמים לי לזה?
נוני, שמעי מה:
הסבירי להם שזה לא נעים לך, כלומר, אני אומרת לך בכנות- לבוא ולכתוב פה את הבעיות שלך לא באמת מפסיק אותן, נכון? תפני אל משפחתך, סברי את אוזניהם, תראי להם שאת לא בסדר ושנמאס לך. את לא מראה כלום, והם לא יודעים, ואם תסבירי להם הם בטוח יפסיקו ויבינו ללבך. אבל מה שאת עושה עכשיו אולי מרכך את ההרגשה, אבל זה לא נפסק, כי הם לא יודעים ולו דבר אחד על מה שעובר עלייך כי את לא מספרת. שוחחי איתם, גם אם ינשרו כמה דמעות, זה רק יעזור לך.
מור.
בהתחלה העדפתי לא להגיב. אבל עכשיו אני עושה את זה.
נוני, מילקי שלי, למה לא שיתפת אותי?
למה לא הרמת אליי טלפון ושפכת בפניי את הלב, והוצאת את כל הצער…
ואחרכך את תגידי שאני לא מסכימה לשתף אחרים בבעיות שלי…
מילק, תרגישי טוב – פיזית, גופנית ונפשית כאחד-
ותחזרי ביום רביעי נטולת רגשות רעים, כי הולך להיןת ךנו כיף גדול ביחד…
אובהת ותמיד שם בשבילך.
היומניסטית/את יודעת את שמי…
מור-זה לא משנה להם…אני. בכיתי מלא, אבל זה די רגיל שאני בוכה
סייס, אני לא יודעת…אני כבר דדי התרגלתי להיות שם אבל לא לחשוב שיהיו שם בשבילי
ולא התקשרתי כי זה קרה בעשר בלילה…
נוני אני מקווה שבסוף הכול יסתדר לך אוהבת שרית