ניסיון התאבדות

אני ילדה בת ה-17.5 אני נמצאת באברבנאל אני הייתי הילדה הכי שמחה ומאושרת בעולם מאז שאני הייתי קטנה עד לכיתה יא ישר שהתחילה השנה סמתי לב שמשהוא קורה אני בקושי הולכת לבית הספר יום כן יום לא מאחרת היה לי מלא זימוני הורים וסילוקים אני כל הזמן מהכיתה ו ז הייתי קונה לעצמי אוכל אם זה לבית ספר ואם זה לאחר הצהריים ובגדים כל הבגדים הם היו נותנים לי כסף רק לבית ספר לדברים של בית ספר וגם קצת אין יום שעבר עלי בלי שהיה לי מריבה עם ההורים על כל דבר הכי קטן היינו לא מדברות גם אם אבא הרבה מריבות היו לנו על כסף ועל לבוש ועם מי אני מסתובבת קיצר אני הייתי הכבסה השחורה בבית גם מיפחינת האחיות אפילו שהבאתי להם מה שהם רוצות כסף בגדים ממתקים אם פעם אחת הייתי אומרת לא הם כבר שונאות אותי חייתי חיים של מריבות עצבים בלי אהבה בכלל מהמשפחה אבל היה לי הרבה חברות אז בכיתה יא איכשהו יום אחד נפתחתי למורה שלי סיפרתי לה על כל החיים שלי שהייתי קטנה שראיתי פורנו מכיתה ז אני הייתי ילדה מבית דתי תמיד שמרתי שבת ואני דיברתי אם המורה שלי בשישי ואז נכנסה שבת ואני לא שמרתי אות חיללתי לכל דבר לא ידעתי מה עובר עלי ואז קמתי בראשון ילדה מדוכאת אברו הרבה ימים וכל יום התייחסתי יותר ויותר לדיכאון והייתי אם חברה שלי והיא נכנסה יחד איתי לדיכאון ואני הברזתי מלא ימים מיביהס נשארתי כל הימים במיטה בלי לאכול ובלי לשתות ימים ולילות רק בוכה כל היום לא ישנה בלילות ושיחות עם המורה שלי שניסתה ליתמוח בי אני וחברה שלי קמנו כמה ימים ברצף ליד ואדי עמוק מאוד תמיד התלבטנו אם לקיפוץ או לא עד שיום אחד המנהלת שלי העיפה אותי מיבית הספר כי היא אמרה שאני מדרדרת אותה לרעה אז אני נישאתי בבית חודש ימים עד שמרוב הדיכאון והשיגעון שהעיפו אותי ואמרו לחברות שלי לא להתקרב אלי אם הם מדברות איתי הם עפות מהבית ספר אז נישאתי במצב זבאה בלי חברות טובות נשארתי רק עם חברות של אי ובי קיצר אז יום אחד קיבלתי גננה הייתי לבד בבית לקחתי סכין של הבשר פשוט חתחתי לעצמי את כל הפנים ואז יצאתי מהבית מצאתי זכוכית והמשחתי לחתוך תפנים כולי הייתי דם התקשרתי למורה שלי סיפרתי לה היא ישר התקשרה לאבא הוא אמר לי לבוא הביתה ניכסתי והוא לא צעק עלי רק אמר לי שהכל טוב וזה תקופה וזה יעבור ואז יום למחרת שלחו אותי לפסיכיאטר הוא הביא לי כדורים אחרי שבוע שרפתי לעצמי את החולצה שהייתה עלי ודיברתי עם הרווחה הם היו חייבם לשלוח אותי שוב הלכתי לפסיכיאטר הוא הוסיף לי עוד כדור אחרי יומיים חתחתי לי שוב את הידיים וברחתי מהבית יצאתי ופשוט הלכתי לא יודעת להן קפצתי מוואדי לא כל כך עמוק קמתי והמשחתי ללכת המון אנשים התקשרו אלי אבא,אמא,כל האחים והאחיות שלי,המורה,המנהלת,לא עניתי לעף אחד עד שהתחלתי לפחד הלכתי איזה 4 שעות ברצף וכבר נהייה חשוך נישאר לי 2 אחוז בטלפון ונכנסתי לתוך כפר ערבי התקשרתי למורה בוכה מגזדרת היא התקשרה למשטרה לקחתי טרמפ עד לתחנת דלק המשטרה באה לקחה אותי לבית 4 ימים לאחר מיכן שתיתי מלא כדורים ניסיתי להתאבד עד ששלחו אותי לאשפוז בהתחלה הלכתי לטירת הכרמל אבל בגלל שחברה שלי הייתה מאושפזת שם אז חזרתי חזרה לטבריה ואז נסענו לאברבנאל בבת ים אני נמצאת פה 4 חודשים בערך ואני עדיין עובדנית אני מנסה להתאבד כמעת כל יום אם זה לחתוך או ליטלות את עצמי לנשוך קיצר אני ממש עובדנית ואמא שלי כל יום מתקשרת אלי והיא רוצה שאני יחזור היא לא מבינה למה אני פה בכלל לא נעים לי לספר לה שאני עדין חותכת החיים שלי השתנו ברמה מפחידה אני מכווה שאני יחזור לעצמי יהיה שמחה אופטימית כמו שהייתי פעם!!!!![עכשיו המשפחה שלי מתקשרת כל יום ומביאה לי מלא דברים]