נידונו להיות אויבים
אני שונאת אותך
אני שונאת כול פרט קטן בכך
את העיניים, את המבט ,את הגוף
אני שונאת אותך
אני שונאת את הקול שלך, הבטוח והמתחכם
את המבט היודע והחכם
את הידיים החמות והחיוך מלה החן
אני שונאת את כולך ,את כול כולך
אבל מה שאני הכי הכי שונאת זה את ליבך
ליבך המבולבל, הלא ברור ,האבוד בחשכה
את ליבך ,הלא בטוח המהסס
את ליבך הפוגע ,האוהב, הרחב
את ליבך הקופא להופעת העבר
את הצלקת הזו שאתה חולק בא איתי
וכששנינו מצליבים מבטים אנחנו רואים אחד את השני כשקופים
אתה רואה את השריטות הצלקות ומכות העבר ואני רואה בך את אותו הדבר
ובגלל אותה הבנה והשוני בין שנינו
נידנו לעולם לדבר בשתיקה להעביר מחשבה ממבט מרוחק
אולי לא רצינו שידעו ,שיבינו
ואחד מהשני ברחנו
ובגלל אותה אהבה עצומה
ששנינו חולקים בשתיקה
אותך אני שונאת יותר מיכול
ואויבים אנחנו נהינו ביפני הכול
תגובות (5)
כל כך מרגש…למה הם לא יכולים לאהוב בקול, באמת, במציאות? :\
הכתיבה שלך ממש מיוחדת, מרתקת ומותחת!
הייתי ממליצה להוסיף ניקוד וזהו. חוץ מזה ומכמה שגיאות כתיב קטנות הכל מושלם.
תמשיכי לכתוב! :)
אני צופה לשניהם עתיד משותף =) יש קו מאוד דק שמפריד בין שנאה לאהבה ואני לא בטוחה אם הם מודעים לכך שהם חוצים אותו לכאן ולכאן, הלוך וחזור… את כותבת מקסים :)
ממש תודה ^_^
{חולמנית הייתי מסיפה ניקוד אבל אני לא יודעת איך לעשות את זה במחשב :\ …ובקשר לאהבה בקול…זה קצאת מסובך ….אני לא יודעת איך להסביר את זה }
{נעמי אלווי והיה עתיד משותף אבל לא נירא לי, כי אני הולכת למקום רחוק מימנו ולא אראה אותו יותר …וביגלל העובדה שאנחנו כאילו "אויבים"אז אין לנו תירוץ לשמור על קשר …מסובך :'( } וביגלל כול זה היה לי צורך ליכתוב את השיר ….אז לפחות שיר יצאה מכל הסיפור :)
אין דרך יותר טובה להגדיר את הקטע חוץ מ-וואו אחד גדול!
קודם כל הכתיבה שלך פשוט מדהימה, כל כך נהניתי לקרוא את התיאורים ומה שיותר אהבתי זה שתיארת באופן מושלם מצב שהספקתי לחוות..
אני מסכימה עם נעמי – יש קו כל כך דק בין אהבה לשנאה – זו הסיבה שכששונאים מישהו זה ככל הנראה צריך להיות מישהו מיוחד, בגלל שהרגש הזה חזק כל כך.
ממש ממש ממש אהבתי!
תמשיכי לכתוב, אני מחכה בקוצר רוח לקרוא עוד קטעים שלך!
תודה רבה D: