נדנדה.
והנה אני שוב בדרך לגן המשחקים.
האוזנייות טחובות עמוק באוזני והשירים מתנגנים ללא הרף.
הגברתי את קצב הליכתי לגן המשחקים, מורידה את נעלי האצבע שלי וכפות רגלי החשופות דורכות לאט לאט על החצץ הלבן שהשאיר שכבה של אבקה מועטה על כפות רגלי.
הסתובבתי ושמתי את הנעליים לידי על החצץ, עליתי על הנדנה והחלפתי שיר לשיר מעט יותר קיצבי.
התנדנדתי בעוצמה.
הדמיון שלי בשיא פריחתו פתאום הכל אפשרי
לרקוד, לשיר, לבכות, לצרוח, לצחוק…לאהוב
הכל בתוך הראש שלי
רק כשאני נישת לאוויר
רק כשערי החום והארוך מתנופף מאחורי.
רק כשהלילה יורד והקור הנעים עוטף את גופי מכל כיוון וחוטף את ליבי.
פתאום אני מגלה שאני מאוהבת.
רק כשאני לבד.
על נדנדה..
רק כשאני באוויר…
חופשיה…
תגובות (5)
את מדהימה.
ואני יודעת על מי את מדברת… זוג יונים שכמותכם, זה כזה צפוי שבסוף תהיו חברים..
והוא מהכיתה שלך!
מה כבר יכול להשתבש?! (תמיד כשאני אומרת את המשפט הזה הכול משתבש, ><)
תציעי לו כבר!
או שאני אזרוק אותך החלון – והפעם באמת!
מוכשרת שלי חיים 3>
תזרקי תזרקי
ביקשתי ממך לזרוק אותי מהחלון כבר לא?!
ונראה לך שאני אציע לו?!
לא כש..-את יודעת מי- החבר הכי טוב שלו..
אפילו שלא נראה לי שהם יריבו בקרוב.
אבל בעיקר כי -את יודעת מי- בטח ישפיע על ה"כן" או "לא" שלו…
מתה עליך ♥♥
תזרקי תזרקי
ביקשתי ממך לזרוק אותי מהחלון כבר לא?!
ונראה לך שאני אציע לו?!
לא כש..-את יודעת מי- החבר הכי טוב שלו..
אפילו שלא נראה לי שהם יריבו בקרוב.
אבל בעיקר כי -את יודעת מי- בטח ישפיע על ה"כן" או "לא" שלו…
מתה עליך ♥♥
ואו. פשוט ואו…
שתדעי לך נוני שיש כאן כל כך הרבה כישרונות יש את אלא המזויפים שמנסים להיות עמוקים ויש את אלא האמתיים והעמוקים באמת… רק שתדעי שאת אמתית. אמתית בהחלט.
תודה ♥