נבלעת לתוך החשכה
אני פוסעת לכיוון האתמול
אל תחפשני שם
נבלעתי.
רצתי לאתמול
להיום הזה שנוצרתי
ובטלתי את הקיים
ובטח לא תבחין
שמשהו חסר
הרי מעולם
לא הייתי
חלק שחסר בפזאל
תמיד הייתי חלק מיותר
מפזאל שנותרו מהם רק
חלק אחד בודד
מיותר
מאלה שמעלימים ממנו עין
וזורקים לצד,בתירוץ שיקנו חדש
פזאל שלם.
אז יכולתי ללכת מבלי שתרגיש
דפקתי בדלת ונכנסתי
לעולם של אלו שמעולם לא נבראו
של אלא שוויתרו.
כי אף אחד לא ראה אותם
כי כשנבעלו בחושך אף אחד
לא הושיט להם את היד.
תגובות (2)
זה היה מרתק…
וזה עצוב שמרגישים ככה:(
זה באמת קשה להרגיש מיותר ולא מוערך.
כל הכבוד!
הקטע היה מרגש ביותר,
מאחלת לך כל טוב!
מסכימה עם לילוש – קטע ממש מדהים!
אין הרגשה יותר גרועה מלדעת שאין לך תועלת, שאף אחד לא ישים לב שעזבת…
זה ממש עצוב=\
ריגשת אותי מאוד, מקווה לקרוא עוד קטעים שלך!