נבלעת בתוך עצמי

בס"ד
אני לא יכולה יותר אני נבלעת בתוך עצמי,אני רוצה להתעורר ,לפקוח עיניים לצעוק אל כולם.
להגיד מה אני ,מי אני שכולם ידעו שגם לי רגשות,שיחשבו מה הם עושים לי,מה הם נותנים לי להרגיש,שאני כלום שאני אפס.
אני פשוט רוצה לפקוח לכולם את העיניים שכולם ישימו כבר את המשקפיים שלהם,ושיסתכלו לתוך הרגשות של האדם,כי שריטה בלב זו שריטה שלעולם לא תעלם היא תמיד תישאר שם.
וגם אם ישימו עליה את כל חומרי החיטוי שבעולם היא לעולם לא תעבור.
אז תראו אותי תרגישו אותי אני מולכם צועקת לעזרה.
לא משנה אם תהיי הכי יפה,הכי עשירה,גם לה יש נקודות חולשה ,שברגע שנוגעים בהן הן מתנפצות כמו זכוכית.
כי בן אדם זה כמו זכוכית ,נפילה אחת והוא מתפוצץ.