מתנת גיוס לשש שנים

יפה שלי,
זוכר שלפני שלוש שנים, שכבנו על המיטה אצלך בחדר ופתאום נגעתי לך באף ואמרתי שחטפתי אותו ועכשיו הוא שלי? ואז אמרת לי, "טוב אז גם אני רוצה איבר שלך" אז שאלתי אותך באיזה אתה מעוניין וענית לי "בלב שלך" ביקשתי ממך שתשתדל לא לשבור אותו. עוד לא היינו בני שש עשרה אז, ליתר דיוק, לך היה חודש ל16 ולי חודשיים. היינו שלוש שנים ביחד אז, אני ידעתי, ידעתי שאתה האהבה של החיים שלי ואני לא אחליף אותך באף אחד אחר.
מחר יפה שלי,
מחר אתה מתגייס, מחר אנחנו חוגגים גם שש שנים יחד, מגיל 12 ועד 18.
אתה מתגייס לקרבי, לגולני. זוכר שאח שלך שירת בגולני? זוכר כמה הערצת אותו? כמה רצית להיות הוא? אז הינה אתה הולך להיות הוא.
היום הבטחת לי שכשתשתחרר אנחנו נתחתן, ואני? אני מתה מפחד! אבל אני לא מראה לך את זה, אני לא רוצה שתתערער הרי כלכך רצית להיות גולנצ'יק. הבטחתי לך שאת הקילומטר האחרון של מסע כומתה נעשה יחד, אני אבוא להחזיק לך את היד, לפחות בסוף.
מחר יפה שלי,
מחר אנחנו שש שנים ביחד, וכמו שהבטחת לי בגיל 16 לא שברת לי את הלב. רק שתדע שאני עוברת לגור איתכם, החדר שלך יהיה שלנו, ההורים שלך יודעים פשוט אתה עוד לא. סגרנו שזאת תהיה הפתעה. תבטיח לי שתחזור לחדר הזה?
יפה שלי,
אני אוהבת אותך, תהנה נסיך שלי.
אני מחכה לך בבית