מתי הם יבינו?!
מתי הם יבינו שאני רק צריכה להיות לבד?
שבשבילי לבד זה הכי טוב!
והכי בטוח!
מתי הם יבינו שאני בכוונה מתבודדת
שרק כך אני פורקת
צורחת ובוכה
צוחקת ושמחה
תמיד עדיף לי לבד
מאשר עם עוד מאה אנשים סביבי
תמיד אני מעדיפה לא להתבלט
להפך! להיעלם להסתתר
תמיד אני פחדתי לעמוד מול קהל
כי תמיד אני לבד עם עצמי ואנוכי
שם אני בוכה וצוחקת
שם אני כותבת את מה שיש לי על הלב
רק כשאני לבד
רק אז הכל יוצא החוצה
יוצא בשצף של גלים מלוחים וגבוהים
גלים של דמעות שאת פני מרטיבות
רק לבד!
פשוט לבד!
אבל מתי הם יבינו?!
שצריך להניח לי לנפשי?!
ולא תמיד לנגב לי את הדמעות?
נכון, לפעמיים, כשאני לבד, אני שוקעת ברגש יותר מדי
אני משאירה בפנים את הרסיסים הכי דוקרים
הרסיסים שדוקרים אותי בלב שוב ושוב
ובהם אני שוקעת
אותם אני חייה
את המציאות שהם נותנים לי
מציאות של כאב ויגון
מציאות של שבר ותסכול
מציאות של בגידה ופיגעה
לכן, לפעמיים…אני מסתכל.
ולא מבינה! לא מבינה למה באמת כואב לי!
אבל זהו, שאת הרסיסים האלו…
אני לא מצליחה להוציא יותר.
תגובות (4)
אני לא יודעת מה להגיד לך.. :,( אבל אני כלכך מזדהה…. ואם את צריכה לפרוק משו, אני פה!
:* 3>
חמודה שלי :(
אני גם פעם חשבתי ככה. היתי הולכת לבד, ותמיד המלצתי ככה לבנות ש… כעסו עליי שאני לבד וחיפשו חברות בכול מקום.. בכול חור אפשרי. ו…. כן. אני חשבתי ככה. שאפשר לחיות בעולם שלך, בדימיונות שלך, בכאב ובדמעות שלך, ובחיוך ובשמחה שלך…
אבל באיזה שהוא שלב זה נגמר.
הבדידות מעכלת אותך מבפנים. שום אדם לא יכול ללא חברה!
אולי השלב הזה עדיין אל הגיע אלייך, אבל הוא יבוא. וביינתיים- אולי את דוחה אותם בלי סוף, ואפילו שהם מנסים לעזור…
רק…
רקשמחי שהם שם לצידך.
זה הכול
<3 <3
אלין
סורי אמנדה, אני פורקת רק כשאני לבד
לפעמיים זה מקשה עלי ועולות לי מחשבות מטומטמות לראש כמו להתאבד…
אבל אני לא מצליחה לפרוק סתם ככה
למזלי באתר אני מרגישה חופשית להגיד את מה שאני מרגישה
אבל זה לא קורה במקומות אחרים..
את כותבת מדהים! זה פשוט טקסט מדהים מדהים מדהים! אני מצטערת שאת מרגישה ככה, אבל זה קורה ופשוט צריך לתת לתקופה לעבור- ותכתבי על זה, כי זה באמת עוזר