מתבודדת.

אם זה אמיתי אזה תדעי שתולעת ספרים זה הכי הכי בעולםםםם… גם אני הייתי ככה עד השנה החלטתי לצעוק להרעיש… (לא בשיעור,כן?)
יש לי חברה רוסיה בהתחלה גם לה היה מבטא אבל זה עובר, זה נעלם עם הזמן.

וואו. זה מזכיר לי קצת את עצמי, חוץ מהחלק של היומן.
אני חושבת שבעצם יש הרבה אנשים שמרגישים בודדים. אבל לא בטוח שזה ככה – תנסי להביט סביבך יותר בתשומת לב, ואולי תראי אנשים שכן אכפת להם ממך. שכן רוצים בחברתך. אני בטוחה שלפחות יש אחד כזה.
את יכולה לנסות להתקרב לחברה. אם את לא מנסה להתחבר ולהיכנס – רוב הסיכויים שאת באמת תהיי בודדה. תנסי לצטרף לשיחה, להוסיף משפט שלך. תהיי מי שאת ואל תזלזלי בעצמך, כי אני בטוחה שאין עוד מישהו כמוך בכל העולם כולו. את עצמך, את ייחודית ואת מיוחדת בדרך שלך. אם הם לא רוצים להתחבר אלייך, לדעתי הם מפסידים חברה של ממש.
את לא חייבת להפסיק להיות אופטימית. תחשבי על הדברים בצורה מעודדת. את לבד? את יכולה לעשות מה שאת רוצה בלי שאף אחד ישפוט אותך, או להסס בגלל שזה יכול להוריד ממעמדך! יש יתרונות בכל דבר. פשוט לפעמים צריך לחפש אותם טוב-טוב. ואז להשתגע אתם!
אני מקווה שהרגשת הבדידות תעבור, או שלפחות הצלחתי בצורה כלשהי לעודד את מצב רוחך.
פשוט תקחי משקפיים, תצבעי את העדשות בוורוד והעולם יהיה ורוד =)
ואת יכולה גם סתם לדמיין שהראייה שלך נהיית ורודה. גם עוזר. =)
(תתעלמי משני המשפטים האחרונים. הם היו אמורים להיו בצחוק ולהצחיק. כנראה שלא הצליח לי. לא נורא.)