משחק

היום הבמאי בחוג משחק אמר לי להפסיק להסתכל עליו בסצטנה הוא אמר לי שאני צריכה להפסיק לנסות לרצות אנשים אחרים ולנסות לרצות את עצמי.
אבל מה אני באמת רוצה?
אני מניחה שזאת שאלה שאין עליה תשובה.
כל הנושא של להיות פתוחה עם הסביבה זה בכלל לא קל בשבילי , הפחד שמישהו יספר עלייך את הסוד הכי גדול שלך שיצחקו עלייך או יקניתו אותך בגלל משהו מסויים שאתה אוהב והדרך הקלה ביותר בשבילי היא להסתיר את מי שאני.
אבל מי אני בעצם?
עכשיו כשאני מתחילה לחשוב על זה
מה אני אוהבת?
מה אני שונאת?
אני לא יודעת,מה מלהיב אותי כבר?
אני שמה לב שגם התנדבותיות שעשיתי זה היה כדי לרצות אנשים אחרים,זה נשמע צבוע לא?
אבל בסופו של דבר זה איכשהו שימך אותי. אבל מה עם שאר החיים שלי
אני מתרגשת מכל מילה שאומרים לי אפילו אם זה אמת וגם אם זה שקר.
אבל למה?!?
למה אני רושמת את כל זה פה
זאת הדרך שלי לפרוק אני קלטתי
אבל למה לפרסם את זה?
כדי לקבל תשומת לב?
אבל זה באנונימיות
לפי מה שנראה לי כדי לראות מה חושבים עליי והאמת היא שזה לא כיף בכלל
אבל אני לא מכירה דרך אחרת
ככה תמיד חייתי
וזה שינוי שצריך לעשות שאני אפילו לא יודעת מהו
אם מישהו חושב שיוכל לעזור לי
אז כל עזרה מתקבלת.