משחק תחרותי

שיחקנו בספורט מחניים (משחק כדור) והכיתה התפצלה לשתיים.
הם ניסו להפסיל אותי שעות ולא הצליחו.
כמעט לפני הסוף הכדור עבר לי ליד הרגל.
והקבוצה השניה אמרה לי: אתה פסול הכדור נגע! חברי הקבוצה שלי אמרו: לא נורא.. פעם הבאה.אמרתי שזה לא פייר.. זה היה ממש לפני סוף היום אז לקחתי את הילקוט ורצתי הביתה.
בבית אמרו לי שזה ממש לא יפה מה שהם עשו לי. תמיד במשפחה שלי כולם עם דעתי.
אני אומר מה קרה לי ופתאום בבית לא אוהבים את הילדים שעליהם אמרתי שהם עשו לי משהו רע.
איזה מזל שיש לי אותם! את חברי המשפחה שלי.
והילדים בטוח יגידו עלי דברים רעים , אבל הגעתי למסקנה.
אם הם ישאלו אותי למה רצתי משם במהרה
אז אני יאמר להם: מה אסור לי לומר שלדעתי זה לא היה פייר ולרוץ לבית שלי? מי אתם שתגידו לי מה מותר ומה אסור לי? ואם בא לכם לומר עלי דברים רעים אז תגידו. מה אכפת לי?
תחשבו מה שאתם רוצים!
הם ידברו דברים רעים, כך מתנהגים בכיתתי ה"מקובלים".
כך חשבתי בליבי
ורצתי לכתוב לכם את זה ישר!