משהו קורה לי
היום הזה נעשה מפחיד מאוד..
קיבלתי שוב כאב ראש, שעה לפני שהשבת יצאה.
אני רגיל לזה, כבר מהימים שבקושי אכלתי.
אני לא אוכל כמעט כלום, ביום אני אוכל משהו ממלא, כמו שווארמה.
לחשוב שבבוקר זה דגנים, ובצהרים זה שווארמה.. וזה כל היום.
אני לא מרגיש רעב, כמו שהייתי, אני מרגיש פחות מזה.
אני אוכל רק חלבי, ופעם בכמה זמן בשרי.. שזה גרוע.
אני מנסה לסדר את הכל אבל אני נגעל, נגעל מאוכל.
פתאום זה קרה.
אני ככה כבר כמה חודשים, ושמתי לב שהקיבה שלי נעשתה קטנה.
ואם אני אוכל משהו אני שבע מהר מאוד, שזה כבר מפחיד.
לפני שעה או שעה וחצי אכלתי משהו ושבעתי מהר.
עכשיו אני מרגיש צורך להקיא, וזהו אני לא יודע מה יהיה איתי..
אולי זה בגלל הכאב הראש או משהו אחר..
זה פיתוח של אנורקסיה או בולימיה ?
מתחיל להפחיד אותי..
תגובות (10)
תלך לרופא ותבדוק את זה!
טוב יש לי חלום להיות רופא…
תשמע אכלת משהו במהלך השבת?
כאילו אם אתה אוכל בבוקר דגנים ועד הצהרים בערך ב 2/3/4 אתה אוכל שווארמה.. בשרי לא יודעת מה,..,…
זה לא טוב לקיבה שלך… היא מתרוקנת ופתאום משהו כבש?!
חוץ מזה אולי יש לך אלרגיה למשהו… כן זה יכול להתפתח בגיל מבוגר…
טוב תנסה לתרץ כול דבר…
רק לא אנורקסיות *_*
*כבד
פוווווו כבר התחלתי לחשוב שגם אתה פרשת :)
ולגבי האכילה אתה לוקח רטלין או קונצרטה? עם כן אז ישמצב שזאת הבעיה…
אני לא מבינה מה הקטע של הפרישה מהאתר……
תקשיב לך לרופא רק הוא יכול לעזור לך ואם הוא לא עוזר אז תלך למישהו כמו פסיכולוג (אם תלך לפסיכולוג זה לא אומר שאתה משוגע) כי לי יש מגרנות ואני צריכה ללכת לפסיכולוג ותבדוק שזה לא מגרנות כי מגרנות לפעמים מתחילות אחרי שקרה משהו משמעותי בחיים!! לי אנחנו עדיין לא גילינו מה גורם למגרנות אני מאוד מקווה שזה לא גידול כי כל מה שאנחנו עושים יוצא תקין ואני לא רוצה גידול במוח!!
כדאי שתלך לרופא ותבדוק מה קורה איתך.הוא יוכל לתת לך נקודות להיאחז בהם,ואז יהיה יותר קל אולי למצוא משהו שיעזור…
תשמע, זה לא טוב שאתה לא אוכל. אני אומרת את זה כי גם אני הייתי ככה.
בערך בכיתה…ה' הייתי באישפוז מחשש לאפנדציט. עכשו אתה בטח שואל מה זה קשור?
אז חכה, לפני כן, אני גם לא הייתי אוכלת כמעט כלום, פשוט לא הייתי מסוגלת. היתה מספיקה לי ארוחה אחת וזהו , אבל כשהיתי שמה, הרופא אמר לי שאסור לי לאכול עד שיבואו לבדוק אותי (ולא אכלתי לפני. הייתי על קיבה ריקה)
חטפתי מזה טראומה ועכשו אני לא יכולה בלי לאכול כל כמה זמן. באמת כדאי שתלך לרופא, זה יכול להיות מסוכן.
עם יש לך הסתייגות מבשר, כדאי שלפחות תוכל רק כמה (כמו השווראמה ) לא חייב את כולם, (תיזהר שלא תצא אנמי..)
גם לי זה ככה, וזה דיי רגיל…
הקיבה שלך פשוט התרגלה לכמות אוכל קטנה, זה הכל. אם תרגיל אותה לעוד, ותוסיף לכמות הרגילה שלך פעם בכמה ימים תוספת נוספת של כפית, הקיבה תתחיל להתרגל לכמות הנשלחת.
חח אל תכנס ללחץ, זה כלום.
בולמיה זה לא, אתה יכול לנשום. אנורקסיה זה כבר משהו שיכלי יותר שמשפיע לך על התיאבון. (גם מזה תשכח)
סדר האכילה שלנו דיי דומה. האמת שבבוקר אני בקושי אוכלת… או בכלל כל היום.
מי שייצפה בי מהצד יחשוב שאני עושה דייאטה רצחנית.
אם יש לך בחילה, אל תכנס לסרטים. תתחיל לחשוב הגיוני, אולי היה באוכל משהו לא טוב, רגישות וכו'.
בקשר לבשר והחלב, גם בזה משום מה אנחנו דומים… בזמן האחרון גילו כמה חברים שלי אני לא אוכלת, ומאז כל הפסקה הם שואלים אותי אם אכלתי, ואם כן, אז מה אכלתי.
חחח אפילו עכשיו כואב לי הראש מרעב @_@
פאק, אני מתחילה לחפור… אז איפה היינו? אה כן..
למרות האי-תיאבון, תנסה לגוון בזמני האכילה. (רק מלחשוב על זה עושה לי בחילה…)
נגיד וניקח את השווארמה שלך, ונחלק אותה לשני חלקים. החלק הראשון לשעה הזו והזו, והחלק השני לשעה שאחר כך. כל מקסימום, אממ, שעתיים, תכניס משהו לפה… מצידי תנשנש את הספה! אבל תכניס משהו, אפילו מים זה טוב.
מצחיק לדעת שגם אני צריכה לעשות את כל הדבר הזה…. אני במצב יותר גרוע משלך חח.
לא עולה לי להגיד לך עוד משהו… אבל אם כן, ואם תרצה לדעת עוד, אשמח לכתוב לך.
הדבר היחיד שנשאר לי להגיד לך זה לעצום עיניים, לנשום, ללכת למקרר ולקחת משהו לנשנש! עכשיו!
"אבל אין לי כוח וחשק לנשנש!", אני הייתי אומרת לך על זה שמעניין לי את התחת ושתתחיל לאכול בכוח. ככה היו אומרים לי בכל יום, עד עכשיו. עצוב…
יאללה…. שגם אני בעז"ה אתחיל את כל הדבר הזה… אולי עכשיו, מה אומר?
בהצלחה לשנינו!! ותפסיק לפחד! :)
תודה עזרת :))