משהו בי השתנה?
אני עומדת שוב ליד התחנה, התיק על המדרכה לידי והרוח נושבת בשערי
אני מסתובבת ומביטה בילדי השכבה
אותם תיעבתי בשנה שעברה
מוזר קצת לומר שהיום אנחנו מסתדרים, צוחקים ונהנים
אני מחייכת אליהם ושוב את גבי מפנה
לוחצת "play" על השיר הבא.
אני שוב מוצאת את עצמי עוצרת דמעות ושוב מוצאת את עצמי מתפללת דקות ספורות
אני לא מבינה כבר מה בי השתנה
ואם זה בכלל לא אני, זה בה?
אני ממשיכה להביט באותם הילדים שמחכים לאוטובוס הבא ולהם זה נראה כמו שנים
את שוב פעם עוצמת את העניים
ושוב פעם מרגישה הצלפה של רוח קרירה שאת גופי מקפיאה
"האוטובוס הגיע!" שמעתי ילד צועק, מפריע למחשבות שנחות בראשי להמשיך ולזרום עד עמקי נשמתי.
אני נאנחת ואת עיניי פותחת, מביטה באוטובוס הזהוב שמשמיע רעש חזק
עומדת עם ילדי השכבה בסוף השורה הגדולה
ושוב אני מוצאת את עצמי עולה לאותה ההסעה
ושוב אני מוצאת את עצמי באותה השיגרה..
תגובות (0)