מרוחקים
פעם היינו צוחקים ביחד,
פעם היינו משחקים בכדור.
פעפ היית בא אליי בדמעות,
כי הצבע של המים טיפה עכור.
פעם היית בא אליי,
מצמיד את ידך אל לחיי.
עכשיו אתה רחוק.
כבר מפחד לגעת בי.
פעם היית מבקש עזרה,
פעם היית נעים וחם.
עכשיו אתה מרוחק.
כמו קרח קר.
פעם היית נחמד.
היית ממש כמו אח.
עכשיו אתה רחוק.
נועץ בי מבט מרוחק.
פעם, ממש לא מזמן.
הרגשתי שאתה קרוב.
קרוב אליי.
ועכשיו כבר לא.
עכשיו אתה מנסה להתעלם.
לא שןם לב למילותיי.
מתרחק ממני.
רוצה שאני אלך מפה.
הנה, הלכתי.
עכשיו טוב לך?
אני מתגעגעת.
לאותם ימים שבהם,
היית ניגש אליי,
וצוחק.
אותם ימים שחיבקת אותי.
ועכשיו אתה כול כך רחוק!
תגובות (7)
אוי… אני מכירה את ההרגשה.. זה באמת מתסכל.
את יודעת מה למדתי? זמן מרפא הכל. אז אמנם קשה עכשיו וכואב, אבל קחי את זה למקום טוב יותר. תלמדי מזה, תחשבי איך את משפרת את הקשרים שלך עם אנשים.. זו אחלה נקודת התחלה..
מצטערת שאני כזאת טכנית חחחח
תודה. אבל זה היה בנאדם שחשוב לי. הוא היה כמעט כמו אח. ]תאום, בן רגע, הוא מחליט להפסיק. מתחיל להתעלפ ממני. להתרחק….
באיזשהו שלב הוא כמעט פלט "אני כבר לא רוצה לראות אותך"
זה לא שהיינו ביחד.
היינו ידידים ממש אבל ממש טובים.
ופתאום הוא מחליט שאני כלום. אוויר.
והוא כמעט כמו אח!
:'(
אולי תנסי לתפוס אותו לשיחה ולהבין מה קרה? אולי זו פשוט אי הבנה…
אני ניסיתי! הוא פשוט החליט לא לדבר איתי יותר…
אפילוט כשאני ניגשת אליו הוא מיד מתרחק…
:(
לכי אליו הביתה ותכריחי אותו לדבר איתך.. או שתתקשרי אליו ותשאלי אותו בדיוק מה קרה..
אני לא ממש מכירה אותך, אבל את נראית לי כמו בנאדם מדהים. אל תתני לו להוריד לך את המצב-רוח. אם הוא החליט להתרחק ממך, הוא דביל.
לכי אליו הביתה ותכריחי אותו לדבר איתך.. או שתתקשרי אליו ותשאלי אותו בדיוק מה קרה..
אני לא ממש מכירה אותך, אבל את נראית לי כמו בנאדם מדהים. אל תתני לו להוריד לך את המצב-רוח. אם הוא החליט להתרחק ממך, הוא דביל.
מכיר את זה…..