מרגישה לא שייכת
קשה לי לדמיין את עצמי במערכת יחסים.
זאת אומרת, קשה לי לדמיין שאי פעם מישהו או מישהי ימשכו אליי או יאהבו אותי.
אני לא מהבחורות האלה שנראות טוב כשהן זורקות על עצמן ג'ינס, אני לא מהבחורות האלה ש"יוואו קניתי פיג'מה בדלתא במבצע ב200 שקל!"(הפיג'מות שלי הן אוסף סמרטוטים ממש נוחים), לא מאותן בחורות שתוכל לצלם אותן כאילו הן לא מסתכלות ולהרגיש טוב עם עצמך כי צילמת בחורה כל כך פוטוגנית.
אין לי אפילו אינסטגרם! ואני ממש לא מצטלמת כמו מינימום ביונסה.
זה מכעיס אותי ומעציב אותי כי אני יודעת שזה מדד להערכה בחברה שלנו היום. אתה שום דבר אם אתה לא משתמש במדיה החברתית.
מפחיד אותי שיבוא יום ווואלה מישהו יבחין בי, ונהיה יחד, והוא פתאום ירצה להעלות איתי תמונה ולתייג אותי (כמו שהוא היה עושה עם האקסית שלו, לצורך העניין), ואני לא אוכל לתת לו מה שהוא רוצה.
מפחיד אותי שיפסלו לנו אוטומטית כל כך הרבה תחומי עניין רק בגלל המדיה החברתית הזו, כי אני לא מכירה את העולם הזה שהוא חלק ממנו.
אני לא יודעת, יכול להיות שאני עושה פיל מנמלה, אבל אם זו הסיבה שגורמת לי להרגיש האאוטסיידרית מבין החברים שלי עכשיו, מה יהיה כשאהיה במערכת יחסים (אם אהיה)?
מפחדת שיתביישו בי, או ימעיטו בערכי במחשבה שכנראה אני לא מספיק 'מקובלת' וכנראה שאני ממש ביישנית שנראית מביכה בתמונות כשזו ממש לא הסיבה.
שלא תהיה אי הבנה, אני בזה לרדיפה אחרי הלייקים והעוקבים, ואני זו שבחרתי שלא להיות חלק בעולם הזה. זה נכון, ואני ממש לא בוכה על זה, להפך, אני מרגישה טוב עם זה שאני לא מתעסקת בהבלים האלה. טוב לי לא להיות מאותן בחורות שמצלמות אלף תמונות ולא מעלות כלום בסופו של דבר, טוב לי לא להיות כל כך חשופה לעיני כל. אני מרגישה המון פעמים מתוסכלת מגודל הטמטום של כל הדבר הזה.
ובכל זאת, עדיין כואב לי לראות שזה מה שהולך היום בחברה שלנו וכואב לי להרגיש לא שייכת רק בגלל זה.
וזהו.
רק רציתי לפרוק.
תגובות (3)
דבר ראשון- הרבה בחורות, ויש גם המון בחורים, מצטלמים בשביל הכיף, מצטלמים בשביל לבטא את עצמם.
לי אישית יש אינסטגרם, וזה כיף לי כי אני יכולה לעקוב אחרי אנשים שמעניינים אותי ושאני מעריכה ולראות את החיים שלהם מהזווית האישית.
חוץ מזה, אין לי במה להתבייש בעצמי אז אני מצטלמת ומעלה את זה. מה הבעיה?
זה ממש לא הבל, זה להשתחרר מכל הכובד בחיים שלך, טיפה ליהנות ולא להיות כבדה ורצינית כל הזמן.
ולדעתי זה טיפשי שאת פוסלת את זה מלכתחילה, כי את אף פעם לא התנסית בזה, וגם אם התנסית בזה אז זה היה רק לחצי שנייה.
אוקיי, אז יש אנשים שלוקחים את זה טיפה יותר מדי. אז מה? זה לא אומר שאת חייבת להיות "פקאצה" בשביל ליהנות מאפליקציה חמודה שלא עשתה לך כלום.
קיצר לדעתי מה שרשמת היה מתנשא ולא נכון. סורי.
קודם כל, אני מעריכה את התגובה שלך וחשוב לי לשמוע, למרות שזה נוגד את דעתי.
דבר שני, זו דעתי האישית ואני מניחה שאני יכולה לכתוב את כל שעולה על רוחי כאן (בגבול הטעם הטוב, כמובן).
דבר שלישי, מאיפה הסקת שאפילו לא ניסיתי? ושאם ניסיתי, זה היה לחצי שנייה? אל תשפטי מהר כל כך. והאמת שזו לא אפליקציה כל כך חמודה שלא עשתה לי כלום.
בעיניי זה להתעסק בהבלים. מצטערת, לראות ילדה שמוחקת פוסטים של עצמה בגלל שהלייקים לא המריאו זה עצוב, לראות ילדה ששונאת את עצמה ומרגישה לא שווה מספיק כי אין לה מספיק עוקבים ותגובות זה עצוב, לראות זוג חברים שיוצאים לאכול יחד ובמקום לנהל שיחה, כל אחד עסוק בלהעלות תמונה ולשלוח סנפצאט לחברה שלו זה עצוב.
את יכולה לבוא ולומר ש"יש אנשים שלוקחים את זה טיפה יותר מידי", אבל אם תסתכלי טוב טוב לצדדים תשימי לי כמה החברה שלנו השתנתה בחמש שנים האחרונות, כמה הכל סובב סביב הרשתות החברתיות וכמה כל הזמן מאכילים את מפלצת התיעוד ששורצת בכל אחד.
לא אמרתי שום דבר על כאלה שנהנים בזה, מובן לי מאליו שיש לזה גם יתרונות, ואפילו הרבה. ועדיין בעיניי יש שם המון פייק, וחרא ואני לא בטוחה בכמה זה עשה לנו טוב ויעשה טוב בהמשך.
בסופו של דבר, אני בסך הכל באתי והנחתי על השולחן את מה שעל הלב שלי, מה שאני חווה בחיי.
זה הכל, וזה בסדר שלא להסכים איתי.
אני מסכימה שיש לך נקודה, אבל לגבי העניין של ההתעסקות בטלפון וברשתות החברתיות, לפחות אצלי ובעיר שלי זה ככה- נגיד אני נפגשת עם חברות.
בהתחלה, את צודקת, טיפה מצטלמות ומתעסקות בטלפון. שאר השיחה זה צחוקים ודיבור אמיתי אחת לאחת. ברור לי שיש גם התעסקות תוך כדי, אבל היא מועטה.
כנראה ראית יותר מדי אנשים שלוקחים את זה יותר מדי ברצינות. למשל, לי יש חברה שכל דקה מהיום שלה תקועה בטלפון. וזה סתום ואני יודעת את זה אבל אנשים כאלה יש אחד בקבוצה.
וברור לי שזה פייק וזה עצוב וכל זה, אבל תביני שהכל במידה, הרשתות החברתיות הם מקום אחד בחיים שלנו, והחיים האמיתיים שלנו הם החיים האמיתיים שלנו.
וככל שאת תנסי למצוא את הרע בדברים האלה, זה יתעצם. תשתלבי. תצחקי. גם אני הייתי נגד כל זה בהתחלה, אבל הבנתי שאי אפשר להשתלט על זה בעזרת דיבורים. תאמיני לי, רשתות חברתיות הן גם מקום לאנשים לצמוח ולהגשים את החלומות שלהם ולממש את הכישרונות שלהם.
לדעתי כדאי לך להשתחרר מכל העניין של הכובד, ושל הרע בחברה.