מראות מפחידות //

מראות מפחידות אותי.
כל פעם שאני מסתכלת באחת, זה רק כדי שאראה איך הבגדים נראים על הגוף ואם האיפור מסודר.
אך אם אני מסתכלת יותר מדי,
אני רואה את עצמי, קצת יותר מדי.
מראות מפחידות אותי,
הן גורמות לי לשנוא את עצמי.
הדמעות יושבות להן מתחת לעפעפיים,
מאיימות להתפרץ החוצה כל פעם קאני מביטה באחת קצת יותר מדקה.
זו הסיבה,
שכשאני מסתכלת במראה אני עושה את זה מהר!
אני נזהרת.
אבל כשאני לא מספיק זהירה היא תמיד מראה לי מה לא טוב אצלי.
תמיד מצביעה לי עם האצבע הקטנה שלה וכאילו אומרת עם קול דמיוני בראשי, 'תראי את הפנים שלך.. תטפלי בעצמך ותפסיקי לחייך כל כך המון זה רק מוסיף קמטים, תראי איך את מזדקנת!
תסתכלי על הבטן הזו שגדלה אצלך על כל פרוסה שאת מכניסה לפה..לא הגיעה הזמן לדיאטה?
ומה אלו הרגליים הללו..איכס, מזעזעת, תעשי קצת כושר! עצלנית אחת!
ומה זו הצורה המוזרה הזו של העיניים שלך בכלל..'
היא יכולה להמשיך כך שעות.
מספרת לי את כל הדברים שהיא לא אוהבת אצלי,
ואז גורמת לי לא לאהוב אותם גם.
זו הסיבה שמראות מפחידות אותי,
זו הסיבה שכל מקום בו אני רואה את השתקפותי, אני מסתכלת בקצות עיניי,
אני כבר יודעת מה יש להן לומר.
מראות מפחידות אותי.