מפלצות של השאול

אני רואה את הפנים שלהם בלילה
פנים חבולות, עם סימני ירי
ללא סימני מאבק
כי תינוק לא נאבק
בקושי בורח, בקושי זז

אני רואה את הפנים שלהם בלילה
מבקשים ממני להציל אותם
את המדים הירוקים נהפכים לחומים
רוצים רק עוד חיבוק אחד מההורים
להסביר למה הם לא מגיעים

אני רואה את הפנים שלהם בלילה
מפלצות של השאול
אפילו הדס לא רוצה אותם
שם למטה איתו

אני רואה את הפנים שלי
עצובות מן הרגיל
עוד כמה קמטים ליד העיניים
עוד אחד במצח
עוד לילה של מחשבות
ללא שינה

אני כבר שנים לא מאמין,
אבל לפעמים אני מדבר איתך
לפעמים אני מייחל לך,
למישהו שיבוא, ויתקן את העוול הזה
גם אם זה לא המשיח,
מישהו שיבוא ויחבק את סבא וסבתא
על מות ילדיהם
ונכדיהם
בעולם אכזרי שכזה.