בקי
אתגעגע מאד מאד לכלב הזה ולבי צר ועצוב

מעשה '"בכלב אהוב"

בקי 12/07/2011 764 צפיות 4 תגובות
אתגעגע מאד מאד לכלב הזה ולבי צר ועצוב

סיפור זה אותו כותבת אני שייך למישהו מאד מאד מאד קרוב אלי. הכלב הזה נמצא למעלה מ- 14 שנה אצל הקרוב (ולצורך הענין אכנה אותו בשם שלומי.)

כידוע לכולנו הכלב הנו ידידו הטוב של האדם .כך במהלך 14 שנים אין שום ספק שהכלב הפך הרבה הרבה מעבר ל"ידיד" הוא הפך להיות חלק בלתי נפרד מחייו של שלומי. הוא דאג לו ממש כמו שדואגים לאהוב נפש. (אני אהיה כנה ואומר כי רציתי לכתוב שהוא דאג לו כמו שדואגים לילד אך – נמלכתי בדעתי מאחר שעם כל האהבה לכלב אין שום אפשרות להשוותו לילד זו דעתי האישית) הכלב הזה היה אהוב על כל הסובבים אותו, ראשית צורתו היתה ממש מלבבת ותמיד היה מטופח, מסופר בזמן, תמיד נקי, ומזונו היה א' א' רק מה שמותר לכלב ולא מעבר לזה ותמיד "צופרים" "אתה כלב טוב" ומשחקים שנקנו לרווחתו של הכלב.

כפי שכבר כתבתי הכלב הגיע לגיל 14 שזה גיל מאד מאד מבוגר לכלב ומצבו החל להרע מיום ליום. [הוא נזקק לאוכל רטוב מאחר ולא עיכל אכל יבש ומצבו הורע מיום ליום. טובי הרופאים הוטרנריים טיפלו בו עם זריקות וסטרואואידם כדי להאריך ולו במעט את חייו וחלילה שלא יסבול.

הגיע היום שממנו שלומי רצה ל"ברוח" כמה שרחוק יותר אך זו המציאות. לא הייתה ברירה אלא "להרדימו". חברי הקוראים מצבו של שלומי היה אולי גרוע יותר ממצבו של הכלב. הוא לא הפסיק לבכות ופשוט לא הבין כיצד ימשיך לחיות בלי הידיד שליווה אותו עם שמחת חיים ואהבה ללא גבולות במהלך 14 שנה.

מאחר ובעל הכלב הוא אדם מאד מאד קרוב אלי כפי שציינתי בתחילת הסיפור אני כואבת את הכאב אך יחד עם זאת חייבת להיות מציאותית ולבקש להרדים את הכלב.

עם כתיבת שורות אלה חברי היקרים אמור גם עכשיו להגיע וטרינר לבדוק אותו ואין לי ספק שהוא יורה בצער כי הכלב הגיע לסוף חייו.

הייתי חייבת להתחלק עם מישהו בסיפור עגום ועצוב זה ולכן מצאתי את האתר הכל כך אהוב עלי לספר את סיפורי ואני מקווה שחברי הכותבים יגיבו ויביעו את דעתם.

אני מתפללת מעמק לבי ששלומי ישוב לאיתנו מהר ככל שניתן אם וכאשר תגיעה שעת השין.

תודה בקי


תגובות (4)

הסיפור מזכיר לי סיפור שקרה גם לי במשפחה !! גם למשהוא מהמשפחה שלי היה כלב והוא חווה עם הבעלים הכל גם שהבעלים היה חולה ושכב בבית חולים הכלב היה שוכב ליד המיטה ליד הבעלים ובסוף הכלב נהיה מבוגר וגם לו היו צריכים לעשות זריקת הרדמה והבעלים היה ממש עצוב ..:(

13/07/2011 06:21

בקר טוב מירי היקרה

אני מודה לך על התגובה שנובעת מליבך וחודרת ישר לליבי. הפרשה האומללה הזו עם הכלב שכולנו אוהבים אותו פשוט "הורגת אותנו" זה כלב שאומץ בהיותו גור קטנטן והיה משתתף ומלווה את כל המשפחה באירועים שניתן היה לקחתו. נכון לעכשיו אני חרדה מאד מאד לבעל הכלב ומקווה שבעזרת אל עליון ישכיל את כולנו כיצד לעזור ולרכך ולו במעט את הסבל עכשיו ומה יהיה כשיוחלט להזריק לכלב …………. צר לי ועצוב לי מירי
היקרה בברכה חמה בקי

13/07/2011 07:34

וואו איזה סיפור מקסים ! ועצוב :(

13/07/2011 09:18

ממש ריגש אותי, כי אני גם מכירה מישהו שזה קרה לו

08/10/2011 12:52
3 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך