מענה רך ישיב חימה
"יה מטומטמת !! איך את נוהגת ?? מי האידיוט שנתן לך רישיון ??….." (שאלות רטוריות גרידא).
"לא יאומן !! מה הוא עושה ? תראה, תראה, תראה איך שהוא חותך בפראות" – כאילו שאני יכול לראות…..
"חתיכת בן אלף דפוק ! מוכרח לעבור באדום. אפשר להשתגע."
כך נוהג אחי לתבל את שיחתינו הטלפונית בדרכו חזרה ממשרדו – שידור בזמן אמת מזירת הקרב אי שם על אחד הכבישים בין פתח-תקווה להרצליה. לפעמים הוא משבץ קללות עסיסיות (שאין ראוי להעלותן על הכתב) המוטחות בפרץ של זעם לעברו של נהג סורח זה או אחר או לעברה של נהגת הססנית זו או אחרת – כאילו שהם יכולים לשמוע….
מעשה בדודי, איש שמח בחלקו וטוב לב שהיה נוהג ברכבו בנחת ובשלווה – איטי מדי לטעמם של נהגים נחפזים. צפרו לו, קללו אותו אך הוא בשלו. הבליג. לא הגיב והעלים אוזן.
יום אחד, זרק לו מישהו בלעג: "אם תמהר קצת יותר אולי תספיק להגיע למשרד הרישוי כדי להחזיר את הרישיון".
"אתה כבר החמישי שאומר לי את זה היום" ענה לו דודי בחיוך ממיס לבבות והמשיך בדרכו.
שווה מחשבה……
תגובות (4)
יש לי הרגשה שהביפור רק התחיל
רציתי לענות – (מניח שהתכוונת לומר – "שהסיפור רק התחיל" אבל לא ברור לי האם ציפית להמשך? האם זו הבעת אכזבה ? אשמח אם תפרט.
שנון מאוד ובהחלט כתוב בצורה מאוד מפורטת ומובנת.
זה בכוונה "משרד הרשוי"
במקום "משרד הרישוי"?
בכל אופן אם היית יכול להוסיף חיריק
זה היה יותר מובן.
ואם לא אז כדאי שתחזיר את היוד.😁
תודה על ההערה.
דקדוקית (דיקדוקית) שניהם נכונים. יש לי נטייה למינימליזם לשוני. למען הבהירות אתקן ואשתדל להקפיד על כך להבא.
חן חן.