מעיין

אם אגיד שאנחנו זה מעיין- משמע אנחנו מקור מים חיים. הרבה דברים אפשר לומר על כך. ראשית, הטבעיות שבדבר כסדרי עולם וסדרי טבע. זה נועד להתקיים. במעיין זרמי מים שיוצרים דינמיקה פנימית ומאפשרים לדברים לנוע ולא להישאר במקומם. המעיין פורה במיני חיי וצומח כמו שיחותינו שמלאות במיני הא ודא. המעיין שלנו לא סודי וחבוי, אלא גלוי לאנשים לרחוץ בו. הוא לא מבודד ומרוחק, הוא נגיש וחלק ממערך גדול בהרבה.
ומה מאפשר למעיין להתקיים ולשגשג, אם לא הנביעה? אולם אני מאמינה שלמעיין שלנו יותר מנביעה אחת, יותר מדבר אחד שמזין אותו…