מעורב ירושלמי

יש לי וידוי, אני מודה שהדבר הבא שאגיד לא צפוי, לפחות לא למישהי כמוני שעברה בין עשרות גברים ועוד לא מצאה מישהו שיאהב אותה לכמה ימים. או לפחות שישקר לכמה רגעים, שימצוץ כל פיסת אמון ממני עד שאכנע ואוריד את הבגדים. אבל לא באתי לדבר עליו, באתי לדבר עליה. היא, היא משגעת אותי, יש לה סטייל מטורף ועגיל באף, גאד, כמה זה עושה לי את זה עגיל באף. יש לה תלתלים אדמדמים מדהימים שמשפיעים לי על הלחיים שמאדימות משניה לשניה ואני לא רוצה להיפרד כי את רחוקה. אני רוצה שנדבר אולי אפילו גם יותר, אם את רוצה, היא גורמת לי לנתק כל מחשבה ולהיות לכולם אדישה חוץ מלה. לאכול את עצמי במחשבות, על כל מיני דברים, למשל ארונות, קולבים ומעורב ירושלמי. יואו איזה טעים זה מעורב ירושלמי! עם החומוס הטחינה והמלפפון חמוץ, ועוד לא החלטתי ביני ובין עצמי האם זהו הזמן להיפרד ממלפפונים? איך לכולם פה התעוררו הראשים הכחולים. אני צופה לנו עתיד ורוד ובלי סמים, אם רק תהיי שלי ונהייה את ואני כמו השיר של שלמה ארצי, כמו ברק ורעם עד קצווי הים בשילוב עם השיר של נצ'י אני אקרא לך כפרה שלי למרות שאני לא מרוקאית ואת לא מפתח תקווה.
אבל את, זאת "את", ואני לא הומופובית, חס וחלילה. אבל אני אוהבת גברים, אני אוהבת שהם אותי מחזיקים וגם לפעמים משחקים, אני אוהבת לצאת עם חיילים, לדמיין איך אני מורידה מהם את המדים, אני אוהבת להרגיש את גופינו מתחכחים תוך שמירה קפדנית על הבתולים. לנסות לפענח איך המוח שלך עובד תוך כדי שאתה מנסה לעבוד עלי ואני די בת זונה אז משאירה לך כחול בביצים בשימוש של מיליון תירוצים, וכרגע, אני רק רוצה לרוץ אליה להתחנן שנצא לדייט של ליידיס זאת אומרת לאכול מעורב ירושלמי או שווארמה, מה שתבחרי, את יכולה כבר להיות שלי? לכתוב עלי שירים וכשאת מגיעה לרחובות לקנות לי שוקולדים? עם הזמן תגלי שהאהוב עלי זה עם אגוזים או כאלה שבצורת צדפים. ונלך לים, ונגלוש, ננצח את הגלים, שתי מתולתלות, שיער נופף ברוח. נרקוד ונרקוד, לא נדע מה זה לנוח. נשכח מעולם הגברים, מעולם ההורים, מהעולם בכלל. כשאת ואני נהייה ביחד הכל יהיה כל כך קל, את תראי, את תראי, הכל יהיה כל כך פשוט, פשוט כמו ללכת לקצה של הרחוב ולקנות מעורב ירושלמי.