Artemi5
קנקני תה על רגלי איילה שפכו את צלילי נישמתם לפיל שניגן בחליל לא רגיל. להקת לוויתנים שבמקרה היו גם זמרי soul התקדמה לכיוונינו בעוד אנחנו שומעים שירי גוספל מושמעים לאחור על ידי ארית'ה פרנקלין הלבנה. סגול בוהק הלך לו בשדה של שעונים עם מחוג ירוק והכל קרה תוך כדי שזברה מלומדת בשם ג'ף אומרת לי- ואיך הרגשת לגבי זה?

מסיפוריו המעניינים מאוד של אדון ביל

Artemi5 23/10/2020 341 צפיות 2 תגובות
קנקני תה על רגלי איילה שפכו את צלילי נישמתם לפיל שניגן בחליל לא רגיל. להקת לוויתנים שבמקרה היו גם זמרי soul התקדמה לכיוונינו בעוד אנחנו שומעים שירי גוספל מושמעים לאחור על ידי ארית'ה פרנקלין הלבנה. סגול בוהק הלך לו בשדה של שעונים עם מחוג ירוק והכל קרה תוך כדי שזברה מלומדת בשם ג'ף אומרת לי- ואיך הרגשת לגבי זה?

ובכן אדון ביל. אני כאן לראיין אותך על סיפורים שקרו לך.
אז בוא ואספר לך את אחד הסיפורים שלי. לאחר שסיימתי את הצבא, זאת הייתה תקופה מאוד שמחה במיוחד בניו יורק. עדיין היו פוסטרים של הדוד סאם מפוזרים על הרחובות וכולם היו בעילוי נפש. אני, ברוב טמטומי, נסעתי עם חברים למזרח הרחוק לגלות את עצמנו. אם אני לא טועה זה ממש מנהג עכשיו אחרי הצבא אני חושב שיש לזה שם אפילו… לא משנה. אנחנו מטיילים לנו באזורי הודו וסין אך בשום פנים ואופן לא העזנו אפילו להתקרב ליפן. הם מאוד כעסו והיו מאוד פגועים מהפצצות שלנו, למרות שבמולדתי היו דעות מאוד חלוקות לגבי זה. אני הייתי מהצד שאמר שהפצצות היו הכרחיות וחבר שלי, קראו לו טד, היה ממש נגד זה. הוא בחלוף הימים היה אחד מהמארגנים של פסטיבל וודסטוק שגם עליו אני תכף אגיע. איפה הייתי?
מזרח הרחוק אדון ביל.
נכון… הזיכרון שלי בסדר רק מה, אני שוכח. אז ככה. לאחר שנתיים, בילינו את רוב הזמן בהודו, גילינו שהיה שם ממש כיף ואפילו פתחנו שם סוכנות סרטים קטנה, כיום אני חושב שהיא עשתה כמה שיתופי פעולה וקוראים לה משהו כמו הוליוד… גוליוד? דוליוד? לא משנה. חבר שלי מנהל את העניינים שם. שמעתי שהוא ממש עשיר. אני חזרתי לניו יורק בדיוק בתקופה שהתחילה מלחמת וויאטנם. קיבלתי צו להתגייס שוב לצבא אך בדיוק נישאתי לאישתי המקסימה גברת ביל. אני וגברת ביל וביל ג'וניור, מטיילים לנו לאורך המדינה עד שאנחנו מגיעים לפסטיבל וודסטוק. עכשיו סוד בינך לביני אדוני המראיין, אנחנו הגענו בזמן בדיוק לראות את סנטנה עולה לבמה ובחיי, אחד הרגעים שהיה לי יותר מזל מתמיד. סנטנה סיים בדיוק ואני הולך לחבר שלי שניהל את כל המבצע המטורף הזה. אנחנו מדברים, משוחחים, תופסים פערים וכולי ופתאום הוא אומר לי- תקשיב ביל, יצאת במזל שבדיוק התחתנת. כל מי שנשלח למלחמה הארורה הזאת לא חוזר. אני לא ידעתי מה לחשוב אז אמרתי לו- ואללה, זה מה שאני קורא קארמה. הממזר הזה נותן לי טבלייה ואומר לי קח את זה במקום רועש. ממזר שכזה, נתן לי רעיון לעשות סרט ללהקה שממש הצליחה אחרי זה, קראו להם החיפושיות.
עוד מזה אם תרצו קוראים יקרים שלי. וזהו להיום, בסיפוריו המעניינים מאוד של אדון ביל (מעובד מדמיונו הפורה של הסופר הצעיר שכותב את זה עכשיו. פרדוקס. אירוני) אשמח אם תכתבו לי בתגובות מה תרצו לראות בפרק הבא ואני אשאל את אדון ביל אם יש לו סיפור על זה. מקווה שנהניתם


תגובות (2)

אני גם עשיתי צבא ואני ממש מזדהה עם הסיפור
כל הכבוד
בהמשך אם תוכל לכיתוב סיפור פנטזיה או מדע בדיוני אלה שתי תחומים שמושכים אותי
תודה

24/10/2020 02:42

    בהחלט. רק משהו אחד, הסיפור מתחיל בסוף מלחמת העולם השנייה רק לישור קו. הסיפורים על הפצצות על יפן והכרזות של הדוד סאם כנראה לא העבירו את זה טוב מספיק. לגבי פנטזיה וזה אני אצטרך לשאול את אדון ביל כמו שמארתי כי כל מה שהיה עד עכשיו היה מעובד מהסיפורים האמיתיים שלו

    24/10/2020 02:45
4 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך