מנסה להרחיק מהלב
האותיות מופיעות על המסך, דיברנו ביחד.. היה טוב.
השעון הזיז את המחוגים שלו, ואמר לנו ללכת.
אפילו שזה רק לכמה שעות, בשבילי זה הרבה זמן.
תמיד ברגע שצריך ללכת זה מרגיש שניתקו אותי ממך.
קשה לי, כל כך קשה, שעכשיו יורדות לי דמעות.
אני יודע שאני לא צריך לבכות, בגלל סיבה כזאת.
זה כבר יותר מידי, אבל זה קורה בגלל שאני אוהב אותך.
אני מסתכל שוב על המסך, ומנסה להבין מה קרה לך.
השיחות שלנו מרגיעות אותי, כשאנחנו ביחד הדמעות לא קיימות.
אבל מתי שצריך ללכת.. הם בורחות מהבית.
כשאני אוהב מישהו, הוא הכי יקר לי בעולם.
אני מפחד שיום יבוא, ולא יראה אותו שוב.
כי הוא החבר היחיד שנמצא כאן.
עכשיו את ואתה קוראים את זה..
ואומרים לעצמכם, איזה רגשות יש לי.
את הרגשות האלה אני מרגיש גם אליכם.
אפילו שאנחנו לא מכירים ולא יודעים כלום.
אבל אני מרגיש ככה..
אף אחד לא מבין אותי.
אני הכי בודד, וזה מרגיש שרק אתם בעולם.
אולי אתם לא מרגישים כמוני, ומסתכלים על זה בצורה מוזרה.
וזה גורם לכם ללכת, ולראות דבר אחר.
ולא להתייחס למה שאני מוציא מהלב.
אני מנסה להרחיק את הרגשות האלה מהלב.
ולא לתת להם להפוך את עצמי שוב.
ולתת לדמעות לרדת, ולשטוף את הלחיים שלי.
המילה הזאת רוצה לצאת ממני..
אני אוהב אותכם.
תגובות (7)
וואו אתה כותב ממש יפה,
דברים שאני לא ממש מצליחה להוציא על הכתב (-;
זה מרגש.סיפור ממש יפה :)
הזדהות עמוקה…
די, זה אמיתי?
אני מבינה לגמרי את מה שאתה אומר…
אני ממש מזדהה…
אתה כותב מדהים, באמת מרגש,
וגם אנחנו אוהבים אותך! :)
יאו אני בוכה פה באמצע השיעור
אופק אני אוהבת אותך גם :( (לא במובן הזה)
ואני יודעת מה אתה עובר כי זה בדיוק מה שעובר עלי
וקטע שאני והוא לא מצליחים להיפגש
וזה ממש מתסכל כי הוא בעיר שלי
ולומד בבית ספר שמטר מהבית ספר שלי (בלי הגזמה)
ו..ו…. :(
בהצלחה :\
גרמתי לכם להתרגש.. ? :)
אווי האהבה :(…
וכן גרמת לנו :(