Lucy Koren
כן.. קשה לי. תקופה מגעילה קצת.
מקווה שזה יעבור בקרוב :)

מלחמה אישית

Lucy Koren 14/01/2014 965 צפיות 15 תגובות
כן.. קשה לי. תקופה מגעילה קצת.
מקווה שזה יעבור בקרוב :)

במה בדיוק את נלחמת? בעצמך? למה? למה לעזאזל את רוצה להילחם בעצמך? איך בכלל תוכלי להילחם בעצמך? את הרי יודעת מראש שתפסידי, לא?
דע את האויב? כך תילחמי בעצמך? ומה בדיוק את יודעת על עצמך?
כלום ושום דבר.. בדיוק! אם מישהו ישאל אותך מי את, אם מישהו יבקש שתספרי לו על עצמך, את תדעי לענות? ברור שלא!
מי את בכלל? מתבגרת טיפשה בת 18 שחושבת שהיא יודעת משהו.. את לא יודעת כלום!
כל מלחמה נובעת מאהבה.. כתבת את זה בעצמך באחד מסיפורייך. אז למה את נלחמת? את מי את אוהבת כל כך שאת מוכנה להילחם למענו?
את עצמך? את הרי יודעת שזה לא נכון.. מעולם לא נלחמת בשביל עצמך, למה שתתחילי עכשיו?
נסי לחשוב.. למה את נלחמת בעצמך עכשיו? למה את מרגישה שאת חייבת להישאר למרות שרע לך.
כי את לא רוצה לוותר? זו הסיבה? אבל למה לך להמשיך הלאה? הרי רע לך.. למה לא לוותר על משהו ששובר אותך כל פעם מחדש?

רק הניסיון להבין את עצמי שובר אותי.. הרצון להשתנות.. להצליח למרות הכל, ועם זאת, ההבנה שאני דיי לבד בכל העניין.
הרי אף אחד לא מבין את הכאב.. דבר לא קרה לי. איש לא העליב אותי או פגע בי.. אז למה אני נשברת?
כי המקום הזה מוציא ממני את המיץ. הוא סוחב אותי למקומות שלעולם לא הייתי מגיעה אליהם אם לא הייתי שם.
דורש ממני להיות משהו שאני עוד לא.. דורש ממני להשתפר, ומהר.
מה זה חצי שנה? שום דבר! זה שינוי שאנשים לא עושים בשתיים עשרה שנים של בית ספר.. ואני צריכה לעשות אותו בחצי שנה.
והציפיות של אנשים ממני.. איך אפשר לא להישבר, כשאת יודעת שלא תצליחי לעמוד בציפיות האלה, אף על פי שאני באמת רוצה! אני רוצה להצליח במטלות שנותנים לי. אני רוצה לנסות להנהיג. אני רוצה לפתח את עצמי.. אבל כשהכל בא ביחד, וכשזה דבר שכל כך קשה לי, אז זה כמעט בלתי אפשרי.
ואז כשמישהו שואל אותך מה קרה.. וכשאת כל כך רוצה לספר לו ולדבר איתו.. הכל יוצא מחורבש. הכל יוצא סתום ומטומטם, ואת מרגישה כמו ילדה קטנה ומפגרת שבוכה סתם.. בלי שום סיבה מיוחדת.
לדבר זה לא הצד החזק שלי, ודווקא את זה מבקשים ממני.. אז איך אוכל להביע את עצמי כמו שצריך? איך אוכל להראות מי אני, כשאני לא יודעת בכלל לדבר.
אני לא יכולה.. והינה נקודת השבר. אני. לא. יכולה.
ובכל זאת.. הם מצפים. טיפשים..


תגובות (15)

הפחד לא נובע מהאהבה ולא ממישו ולא משום דבר אחר מלבד עצמך הפחד מעצמך הוא זה שמניע אותך לכתוב דברים על עצמך וכתבת ממש יפה חח זה הסיפור היחידי שהגבתי עליו וקבלי בזה ריספקט כי זה סיפור!

14/01/2014 15:17

אה וכתבתי לך הודעה ב"צור קשר" הגיע אלייך..?

14/01/2014 15:19

חחחח תודה איתי.
ואני יודעת שפחד לא נובע מאהבה P: למרות שגם זה יכול לקרות :)
אני גאה להיות זו שכתבה את הסיפור הראשון שהגבת עליו חחחח

14/01/2014 15:20

הגיע. שלחתי חזרה

14/01/2014 15:20

וואו. אני כלכך מבינה אותך.
אני גם נמצאת בתקופה מגעילה עם עצמי.
כל השאלות האלה.. הרבה מהן עברו גם אצלי בראש. אני מודה שלפעמים כמעט ונשברתי, אבל הצלחתי למצוא תמיכה ממישהו כאן…
אני חושבת שלפרוק את הבעיות שלך על דף זה מאוד עוזר (אני עושה את זה הרבה פעמים), זה כאילו גורם לנו לחשוב עוד פעם על עומק בעיה ואיך אנחנו יכולים לפתור אותה.
עצה של מישהו חכם, "תמיד תנסי לדבר עם מישהו/י גם אם זה קשה, כי רק ככה את יכולה לגלות שיש מישהו שמקשיב לך." (הוא חכם, תאמיני לי)

14/01/2014 15:22

חחח כתבתי לך משו ארוך בוואלה דואר חח איזה את גאה ספיר זאתי כותבת פי אלף עליי חח

14/01/2014 15:23

חחחח הוא באמת חכם..
ודיברתי עם מישהו.. זה פשוט יצא מטומטם וחסר חשיבות. בכיתי לו שמצפים ממני ליותר מדי, והוא הסתכל עלי מוזר -_-
וברור לי למה.. ברגע שהמילים יצאו לי מהפה כבר הרגשתי שאני לא מצליחה להעביר את ההרגשה כמו שצריך.
אני מנסה להשתפר חחחח

14/01/2014 15:24

אני בטוחה שתצליחי. אם אני גיליתי שאני מסוגלת לתפקד תחת לחץ במבחנים (ואני ממש לא, סיפור מצחיק) אז אני בטוחה שאת מסוגלת להתמודד עם כל דבר.

14/01/2014 15:27

חחחח ברגע שאני אגלה בדיוק מה הבעיה שלי, אז אולי אני אצליח להתמודד.. כרגע זו נקודת שבירה חסרת ייחוד חחחח
קמתי בוקר אחד ופשוט הרגשתי חרא עם החיים שלי, ואז התחלתי לבכות.. לא הייתה סיבה אמיתית.. כאילו.. בטוח הייתה, אבל עוד לא גיליתי אותה.
זו הסיבה היחידה שבגללה אני ערה בשעה כזו חחחחח אני מנסה לחשוב לעומק על מה שעובר עלי.. מנסה לחדד את הבעיות שלי. אני מקווה שזה יעבוד :)

14/01/2014 15:29

כל אחד מסוגל להכל אם הוא רק רוצה ומספיק רוצה

14/01/2014 15:30

אין דבר העומד בפני הרצון :)

14/01/2014 15:30

בס"ד
קטע מרגש! את כותבת מאד מאד יפה!! הכתיבה אותנטית והתיאור של הרגשות סוחף ממש!
לא ממש הבנתי על מה את מדברת, אבל דווקא יש משהו יפה בזה שזה קצת עמום וכל אחד יכול לקחת את זה לכיוון שמדבר אליו.
בהצלחה בהמשך!

14/01/2014 15:35

תודה :)
זו בדיוק הייתה הכוונה.. רוב הדברים שאני כותבת על עצמי הם מעומעמים.. גם כדי לנסות להרחיק קצת את עצמי מהעניין, כי יש דברים שהם ממש אישיים, שאם הייתי כותבת אותם באמת לעצמי, כנראה לא הייתי מעלה אותם, וגם כמו שאמרת, כדי שאנשים יוכלו לקחת את זה לכיוון שלהם :)

14/01/2014 15:37

אני לא מאמין חשבתי שעזבת D:
אין לך מושג כמה שאני שמח לראות אותך שוב!
אני מקווה שתסתדרי ושזה יעבור מהר, לכולם יש תקופות כאלו בחיים.
התגעגעתי P:
רוני

15/01/2014 05:14

וואו רוני… כמה זמן לא שמעתי ממך חחחחח
התגעגעתי גם!
אני לא נמצאת פה הרבה, כי אין לי הרבה זמן לכתוב דברים, ובטח שלא להעלות חחחח
מבטיחה לנסות P:
ותודה על התגובה!

15/01/2014 10:36
4 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך