מלחמה על החיים- פריקה קשה בקשר למה שקרה
הגוף מתחיל לרעוד,
הדמעות מתחילות לזלוג.
הכוחות שוב נעלמים,
והפחדים חוזרים,
כאילו מעולם לא היו חסרים.
והחששות צפים,
כלל לא מרפים.
המילים מהדהדות,
לנצח הם נמשכות.
הבשורות הקשות לא נפסקות,
הם באות ובאות ולא נעצרות.
הלב דופק מהר מרוב כאב,
החשש רק הולך וגובר.
מתי תהיה הפעם הבאה?
מי יהיה האדם הבא?
מתי יבינו שזאת מלחמה,
מלחמה על החיים,
ואנחנו רק מפסידים?
מלחמה נגד הטרור,
מלחמה נגד חוסר המוסר!
מלחמה נגד רצח נערים,
רק רצו לחזור הביתה,
לחיבוקים ולבישולים של אמא.
ועכשיו?
עכשיו הם לא בחיים.
ועכשיו?
עכשיו אני שומעת את המואזין שר,
ואת כל הערבים רוקדים על הגגות,
מחלקים לילדים הקטנים ממתקים.
תגובות (4)
האמת, ובכנות, זה אכן יצא "מחורבש" לגמרי.
המשמעות פה היא עמוקה, זה מה שחשוב. [אצלי הכוונה במחורבש שזה לא יצא בסדר תקין מבחינתך]
אני אהבתי את זה וגם את החריזה בקטע, בעיניי זה מסמל נקודת אור של שמחה. שמחה בך. אולי את פשוט לא רואה את זה.
אוהבת♥
חבל רק שהשמחה הזאת היא לא אמיתית.. סתם עוד מסכה..
אני חושבת שמי שכותב שיר בחריזה מנסה לעשות זאת משתי סיבות:
האחת, להכניס עניין ואלמנט נוסף ל'טע.
שתיים, מתוך רצון ורגש התקווה. גם אם היא לא נראית בעיניו.
אל תעני לי, רק תחשבי.
אני יודעת שזה ישמע לא הגיוני, מטופש או מובן בעליל [משעמם גם אולי] אבל תחשבי על מטפורת השמש. תחשבי על היכולות הפיזיות שלה, לא רק בתור מטפורה ותקשרי את זה לקטע.
~איך שאת שומעת את זה: "כאב ראש…כאב ראש…כאב ראש…~ חחחח סליחה על אתמול ><