מלאכית לבנה-3

מיכאל קם במהירות מהספה ונכנס למטבח.
"אחי" אמר התימני בלחישה חרישית "מה אתה הולך לעשות עם הילדונת הזאת?"
"בינתים נשאיר אותה נשתעשע איתה טיפה" אמר בחיוך מרוצה
"ואז מה תחזיר אותה להורים? לפחות ישלה כסף שיצא לנו משהו מהסיפור?"
"כן אחי, ילדה מפוצצת ועצובה, בריבים עם כל העולם ועם עצמה"
איך מיכאל ידע את כל זה אתם שואלים את עצמכם? לפני שמיכאל בוחר את ה"קליינטית" שלו הוא בודק מי היא ומאיזה משפחה היא מגיעה.. שלא יתעסק עם מישהי שאין לה כסף לממן אותו.
"סבבה, אבל שים לב אחי נראה לי שדואגים לה, שלא יעלו עלינו"
התימני אמר אז זה כי הפלאפון של לילי לא הפסיק להתקשר, וזאת הייתי אני

הגעתי בריצה לסמטה שהשארתי שם את לילי, ותוך כדי עברו בראשי מחשבות, "איך עזבתי אותה שם לבד עצובה ושיכורה"
אבל ניחמתי את עצמי בידיעה שהיא זאת שביקשה ממני ללכת להביא לה מים,
נכנסתי לסמטה ונדהמתי לראות שהיא לא נמצאת שם.. התחלתי להריץ בראש שלי את הערב, "אולי לא השארתי אותה פה? לא יכול להיות אני בטוחה" ישבתי להעביר בראשי כל מחשבה אפשרית אבל הדבר שהיה נשמע לי הכי הגיוני זה שההורים שלה התקשרו ודרשו ממנה להגיע הביתה,
התחלתי לצלצל למספר החילופי שלה, ולרוץ בכל רחבי העיר מחפשת אותה או מישהו שראה אותה,
בסוף התיאשתי הלכתי וישבתי חיכיתי לראות את פניה בגשם ובקור והמשכתי להתקשר אך היא לא ענתה.

ההמשך יבוא….