מלאכית לבנה -2

המלאכית הלבנה שלי הגיע למדרגה האחרונה עם חיוך היא ידעה שזה מגיע, היא ידעה שהנשיקה שתשנה לה את החיים עכשיו תגיע, וכך קרה הוא החזיק את ראשה בין ידיו ונישק אותה בקלות אולי רצה לדעת שהיא בוטחת בו ואולי סתם רצה לנשק אותה בגלל יופיה.
"זה הבית כנסי" מיכאל אמר בדחף.
"אוקי.." היא פתחה את הדלת בעדינות, העדינות הטבעית שלה. כשאר נכנסה ראתה חבורת נערים בסביבות גילאי ה20.
"אווו מיכה לנו משו להשתעשע איתו"
לילי הסתכלה על מיכאל הבחור הרזה וכחול העינים בחשש והוא מיד הרגיע
"אל תדאגי הם רק צוחקים" והפנה את מבטו ממנה אל כיוון האבקה הלבנה שהיתה על השולחן, "אני רואה שיש מספיק חומר גם בשביל עוד אחת"
"בטח שיש בשביל יפיפה כזו" אמר גבר גדול ושרירי העונה לשם יובל,
למלאכית עבר המון מחשבות, אבל אז עלה הכעס והאכזבה הגדולה מהחבר בוריס ואמרה לעצמה "מה אכפת לי? פעם אחת אני אעשה מה שאני רוצה ולא הוא, מיכאל ישאר איתי! מיכאל ידאג לי אני לא צריכה אותו!" ומיד הסתערה לכיון מיכאל בתשוקה, ואמרה, "אז מה עושים היום?"
הבחורים התחילו לצחוק ואז מיכאל אמר "בואו נשתה טיפה ואז נבדוק את החומר שתימני הביא"
התימני היה הבחור שעמד במטבח, או החדר שהיה אמור להיות מטבח.
באותם הרגעים העינים שלה שוטטו בחדר כיאלו מחפשות משהו, אבל הדבר היחידי שראתה היו המרצפות שרעדו בכל תזוזה, קירות לבנים מלאים כתמים צהובים אבל זה לא הזיז לה, גם לא הזיז לה שהיו מזרקים מפוזרים על הרצפה היא הייתה מרוכזת רק בתחושה של ה"אהבה אליו".

ההמשך יבוא…