מכתב

אתה גורם לי לעוף ולקפוץ
אתה מפיל אותי לקרשים, זורק אותי לבוץ
אתה גורם לי לצחוק
אתה גורם לי לבכות
מרים אותי למעלה
מכבה את האור
אני מרגישה טוב
ובא לי למות
אני מרגישה חזקה
ושוב,טעות
אומרים שזה קשה, אבל קורה לכולם
אבל למה דווקא לי? לי, מכולם
הם אומרים שזה יעבור, שזה כואב רק עכשיו
אבל מה הם יודעים? אצלם זה עבר.
יום אחד אני בעננים
למחרת באדמה
יום אחד לא אכפת לי
גם הגיהנום יקפא.
ויום אחר, זהה לקודמו
הכל אפור לי,
ואני נופלת מטה.

אז אנא ממך, גיל התבגרות יקר. תעבור ואל תחזור לעולם!