מכתב עצוב קצר-קצת מרגשות הלב

היום אני בת-21, ואני עדיין חושבת עליך מידי פעם.
הייתי אז בת-16, ואתה בן-17, רציתי את הכל איתך.
נזכרת בזה עדיין וכואב לי בלב.
אני יודעת שאני לא צריכה להיות באבל עלינו יותר מאמי! אני יודעת שאני יוצרת טיפשה כשאני מסתכלת על הנראה לאחרונה שלך בוואצפ.
ואני חושבת שזה טיפשי לחפש אותך בלי בכלל לנקום כי אתה כבר לא פה.
וכל כך כואב לי לחשוב על זה, אבל בטוח שיש לך מישהי אחרת.
בטוח שחכת ממני, אבל אני לא שחכתי ממך.
ואני כל כך רוצה לפעמים לשלוח לך הודעה להגיד לך בא לך לצאת שוב? זה כל כך פאתטי.
כנראה אני חושבת ככה כי לא יהיה לי שום דבר רציני מאז שנפרדנו.
שום דבר ברצינות.
אף אחד לא צץ לחיי.
ועוד יותר עצוב לי זה כשאני מביטה בך אני יודעת שלא נשאר בנינו דבר.
אני יודעת למה אני חושבת עליך ישר, כי זה מה שהולך לקרות.
ביום מין הימים יגידו לי שאתה הכרת מישהי אחרת.
ואני כל כך מנסה להכין את עצמי למכה הזאת.
אני אומרת את זה לעצמי כל יום כדי לרכך את המכה! אני יודעת שיגידו לי את זה אני יהיה לבד עצובה.
ואתה איתה.
כי תמיד זה ככה אלו הם החיים! אנחנו לא רוס וריצל מהסדרה חברים.
אנחנו, זה אנחנו! וככה זה, מתפוצץ לי בפנים שאתה עם מישהי אחרת או שאתה יוצא עם אחרת, גם אם ההודעה האחרונה שחלקנו ביחד הייתה לפני שנה בערך! כי לי אתה כל העולם, ואני לך הייתי כלום אפס מאופס.
וכשאתה היית אפס מוחלט הייתה לי הכל, עד שעזבת אותי לילה אחד בכיכר.
עזבת אותי ברחת לי ועד היום אני יודעת שאתה מצטער על זה, אתה לא מפסיק לבקש ממני סליחה.
ואמרתי לך שאני סלחתי לך ושאני אוהבת אותך נסיך שלי.