מכתב עם מטרה (זה שקר)

אתם בטח מכירים
את התחושה הזאת של היום שאחריי
אתה לא מאמין מה עשית אתמול
ואז צוחק על עצמך
אוכל את עצמך שאתה לא כזה באמת
שאף אחד לא יודע אמת
אוכל לעצמך את הראש במילים מילים שורות שורות
חושב את עצמך איזה כתב ממורמר , שיש לו מה לספר לעולם
אך את מה שאני כותבת העולם כבר יודע
אז מה זה משנה באמת?
סתם פריקה חסרת משמעות
ממשיכה לכתוב
לא יודעת על מה
כבר איבדתי את הפואנטה
סתם לכתוב
לא איזה מסר על
שלום עולמי
כאב וסבל
חברות ואהבה
סתם לכתוב על עצמי יום אחרי יום
על מה? זה בטח מה שאתם שואלים את עצמכם
מה עובר עליה? היא כותבת בלי שום מטרה
לא צריך מטרה כדי שתיווצר יצירה מופלאה
סתם צריך איזה שיכור ארור
מחשב או לחלופין עט ודף
כמה מילים מפונפנות
על כמה רע פה העולם
חרוזים של ילדים
כמה אותיות חיבור פה ושם
בנינו, אין לי שום מטרה במכתב …