מכתב לאבא שלך

האם יצאתם פעם עם מישהו או מישהי וממש רציתם להכיר את אחד ההורים שלהם? הכוונה לא רק כהורה של בן או בת הזוג ובמטרה למצוא חן בעיניהם, אלא רצון משונה להכיר את הנפש שלהם. מן משיכה רגשית לאותו ההורה.

אמנם אני והוא נפרדנו כבר מזמן, אבל צפיתי באביו אז, והרגשתי שאם אני ואבא שלו היינו נפגשים כשהוא היה עשרים וחמש שנים צעיר יותר, היה קורה בינינו סיפור אהבה.
או שסיבה אחרת למה אני רואה את אבא שלו כפוטנציאל לחבר נפש, היא כי בעצם זה האבא שאני הייתי רוצה לעצמי.
פעם, הוא (האקס) התחיל לספר לי על אביו. הוא לא אמר לי מפורשות שהוא מתכוון לאבא שלו, אבל כבר הסקתי לבד. הוא פשוט הגיב למשהו שדיברנו עליו אז: "כן, אני מכיר את הכעס הזה כלפי אחד ההורים, תאמיני לי יש לי הרבה מה להגיד על זה.. אבל אני מעדיף לא לדבר על זה. זה כבר יותר מדי אישי." אני יודעת שיש לו משהו לא פטור מול אביו. מאחר והאקס לא סיפר לי מפורטות מה קרה שם, התחלתי להשלים בראש גרסאות אפשריות ליחסים שלהם.
ניתחתי את אביו כאדם שאוהב עצמאות. הוא לא היה מוכן להישאר בבית רק לשם "שלום בית", הוא עזב לטובת עצמו, בין אם הילדים היו מקבלים את זה או לא. מן גאוותנות מול אחרים, שום דבר לא יחדור דרכה (שאגב, לדעתי זאת הדרך הנכונה אם רוצים להגיע לפסגה בקריירה). ואבא שלו לחלוטין עשה קריירה מוצלחת, איש שהגיע לנוחיות והצלחה שמחזיקות אותו באוויר למרות הגירושים. אפשר לראות שהתרחש או שעדיין מתרחש בו מאבק פנימי בין אם זה היה נכון לבחור בעצמו לבין להאט ולנסות לשמור על הקן המשפחתי.
והמצחיק הוא.. שגם האקס פעל כך ביחסים שלנו. ואני ממש לא משווה בין שני המקרים, אנחנו לא היינו נשואים שנים ואין לנו ילדים! אבל הוא בחר בעצמו ביחסים שלנו והוא גם הודה בכך. בזמן שאני הקדשתי את הרוב שלי ליחסים שלנו, טעות ללמוד ממנה.

בכל מקרה, יתכן וביום מן הימים אני ואבא שלו נפגש באיזה חוף במרכז. אני אשאל אותו איזה ספר הוא קורא בימים אלה והוא ישאל אותי איך זה שלא נפגשנו לפני עשרים וחמש שנים.